פתיח
אלון (0:00) איך ילד שנולד בסין ועלה לארץ בגיל 9 הפך לחייל ישראלי משרת במילואים ואפילו קיבל מצטיין דיקן בזמן שירות המילואים. בפרק של היום אירחתי חבר יקר מהיום הראשון בטירונות בשם גור קסל מליכסון. בשונה ממני, למרות שגור הוא פריק של AI ומומחה טכנולוגיה, הוא לא מוותר על השכלה פורמלית, ואחרי שהוא השתחרר הוא השלים 5 יחידות בגרות במתמטיקה כדי ללמוד השכלה גבוהה, והיום הוא מצטיין דיקן ברייכמן ונשלח ללימודים מתקדמים בברקלי שבארצות הברית. בפרק שם דיברנו על AI, טכנולוגיה, התמדה, היזמות והלמידה שבדרך, ולדעתי זה פרק חובה לכל מי שרוצה להיות יזם בעולם החדש, בעולם של ה-AI, של הטכנולוגיה, של ההזדמנויות,
אלון (0:41) שמראה דבר פשוט, נחישות היא המפתח להכל, ואין סוף ללמידה, ולמידה מטעויות. אז קחו דף ועט, ובלי עוד שום הקדמות מיותרות, צומת 20, אנחנו מתחילים.
הפרק
אלון (1:37) טוב, אז שלום וברוכים הבאים לחבר יקר גור קסל מליכסון. העניינים? מה נשמע? הכי כיף שאתה פה. כיף לארח אותך.
גור (1:46) תודה שהזמנת. מעריך את זה.
אלון (1:48) בטח, אחי. אז אני טיפה אתן רקע למי שלא מכיר אותך בטעות. לא יודע. אז גור, חבר יקר, הרבה שנים כבר, אחי, ממרץ 20.
גור (2:00) מ... נראה לי זה היה שבוע, שבועיים, כמה זמן זה לקח?
אלון (2:04) עד שהתחברנו? כן. כן, באזור מרץ, או אולי בפסח כזה. מה, שבוע לפני פסח? פסח 20, כנראה שם היה החיבור. בעצם חברים בטירונות, היינו בכלל תותחנים בחיל השריון, ומשם התגלגלנו גם להיות ביחד בפלוגה, בכפיר, ואז למילואים, ובאמת גם עבדנו ביחד באזרחות. נכון. מה הבעיה שלך? היה איזה פרויקט. היה איזה פרויקט, כן, ובאמת הסיבה שאתה כאן זה שאתה בן אדם שאני מאוד מאוד מעריך באופן אישי, ואתה בן אדם שיודע לקחת את הסיכונים ואת המאמצים הנחוצים, שהרבה לא היו עושים, וזה בהחלט מביא תוצאות, לפחות ממה שאני רואה מהכיוון שלי,
אלון (2:44) מביא תוצאות מעוררות לשבח, וממש כיף לראות אותך מהצד. מעריך את זה. אז ככה, תספר רגע מי אתה, מה אתה, מה אתה עושה היום.
גור (2:57) אני גור קסל, גור יונה קסל מליכסון, אם רוצים את השם המלא. נולדתי בסין, עליתי ב-2008 לארץ, אני גר בהרצליה, חולה ביזמות.
אלון (3:12) ממש.
גור (3:14) סטודנט לכלכלה ודאטה סיינס ברייכמן, בבית הספר הבינלאומי, ועובד על כל מיני פרויקטים לאורך כמה שנים האחרונות.
אלון (3:25) מגניב, אחי. קודם כל, בוא נדבר על הקטע עם סין, שנולדת בסין ועלית לארץ.
גור (3:31) נולדתי בסין, זה נכון.
אלון (3:32) איך זה היה? כאילו, אתה יודע שאני גיליתי את זה ממש מאוחר בהיכרות שלנו? באמת? ממש מאוחר.
גור (3:37) וואי, זה אחד מהדברים הראשונים שאני אומר.
אלון (3:40) לא, לא עד כדי כך. זה לא היה "אני גור, נולדתי בסין". זה לא עד כדי כך מיידי.
גור (3:45) עם זה אתה צודק. אם הייתי מציג את עצמי ככה לאנשים, זה היה בעיה. הייתי זוכר את זה יותר מהר. אה, גור, סין. כן.
אלון (3:51) אז למה אתם בעצם גרתם בסין? מה, יש לך שורשים אסייתיים?
גור (3:56) אין לי שורשים אסייתיים, נראה לי שרואים את זה גם. אבא שלי ואימא שלי עבדו בעולם היהלומים בסין, ושתי אחיות שלי, שממש לפני שהם עברו, שתי אחיות שלי נולדו בארץ, עברו לסין. היה להם שם קריירה של איזה 20 שנה, ואני הצטרפתי בדרך. וואו. כן.
אלון (4:18) ואיך היה המעבר לארץ חזרה בגיל, מה, שמונה? שמונה.
גור (4:21) שמע, המעבר לא היה פשוט. זה כאילו... זה עולם אחר. לא נראה לי צריך להסביר את זה, אבל כאילו מסביבה מאוד בינלאומית, ולא לדעת את השפה כמו שצריך, כאילו. למדתי עברית בצורה נורמלית, נראה לי. היי. אה וואו. הייתי עושה את כל המבחנים שלי. ידעתי לקרוא, ידעתי לקרוא. הייתי עושה את זה באנגלית. אנגלית שפת אם.
אלון (4:47) הבנתי. כן. כאילו אנגלית ואז סינית ואז עברית זה היה סדר הלמידה שלך?
גור (4:53) הלוואי והייתי יודע סינית. למרות שאני אומר לכולם שכן.
אלון (4:56) לא, אבל ידעת סינית, לא? כילד. ידעתי קצת. אבל לא באמת. אבל ידעת ושכחת, או שבשום שלב לא למדת כמו שצריך?
גור (5:04) לא באמת ידעתי כמו שצריך אבל כן ידעתי את הבייסיקס להתנהלות. כאילו, ועדיין יש לי קצת. אני יודע להזמין במסעדה.
אלון (5:12) זה שימושי. זה שימושי. אבל האמת שהיום זה רציני, זה נראה לי אחלה מפריח. זה לא יאומן. במיוחד בשוק היזמות הבינלאומי, שאתה... תכף גם נגיע לזה, שזה מאוד מאוד עולמך.
גור (5:21) חד משמעית.
אלון (5:22) זה כלי.
גור (5:23) זה נראה לי אחד הכלים הכי מטורפים שאתה יכול לשים בארסנל. כן.
אלון (5:29) אז סבבה, אז בגיל שמונה הגעתם להרצליה ישירות. ישירות. ואז איך החיים נראו? אתה מגיע, עולה חדש מסין, כאילו יהודי, סיני, איך אוסטרלי, איך מסתכלים עליך בשלב הזה?
גור (5:42) עוף מוזר, חד משמעית.
גור (5:45) כבר הגעתי אל תוך כיתה ב' והציעו לי אפילו לעשות אותה פעמיים, אמרתי לא, אני לא נשאר עוד פאקינג שנה.
אלון (5:54) וואו, אתה חושב, אחי, אם אתה נשאר עוד שנה? אתה משנה את כל החיים, אחי. אפקט הפרפר. זה מטורף.
גור (5:59) ברור, חד משמעית. אבל שמע, עוף מוזר. לקח לי זמן להבין, גם בתור ילד יש איזו מנטליות ישראלית. כן. כאילו... כן, הייתי ילד מאוד תמים והייתי ילד שמן, הייתי כזה מובך כל הזמן ולא היה את הביטחון הכי גבוה.
אלון (6:20) היית שמן באמת או כאילו צ׳אבי קצת?
גור (6:26) רוצה? אני אספר לך אחד מסיפורי הילדות שלי. בטח. אוקיי, אז אני למדתי בברנדייס. לא נראה לי שהיית שם אי פעם, אבל העלייה לברנדייס... זה יסודי כאילו ברצינות? כן, כן, זה יסודי. העלייה לברנדייס זה סט של מדרגות גבוה. ובתור ילד שמן, הזיכרון שהכי צרוב לי זה שהייתי יורד ועולה את המדרגות האלה, והציצים שלי היו קופצים.
אלון (6:57) אז היית די שמנמן. אז היה שומן. כן. זה היה לפני שגבהתי. ואז זה נפרץ. נעלם. לא, אבל אתה עומד בכושר, אתה מתאמן, אתה מתאגרף, אתה...
גור (7:08) חד משמעית. לא, אבל זה היה הקריז שהתחיל לי באיזה כיתה ז', ח'. מה, גבהת? לא, הספורט. הספורט. כי לא הייתי משחק כדורסל כל הזמן, אבל גם, לא הייתי הכי מחובר, לא הבנתי את הקונספט.
אלון (7:21) של הכדורסל? כן. לא, אתה היית בעניינים, מה?
גור (7:24) לא, בעניינים, חד משמעית. אבל אתה שואל את גור בין ה-9-10, הוא לא...
אלון (7:30) נראה לי אתה מנתח אותי גם עכשיו, גם גור ב-9-10. אותך כנראה שכן. אותי ואינתי שביחד? אין ספק, אין ספק. וואו, אחי, טירוף. ואז בתיכון אחד הלך. תיכון כבר יותר מחובר לקרקע בישראל.
גור (7:45) תיכון יותר מחובר לקרקע, חד משמעית. שמע, תיכון הרגע מדהים. גם כאילו, שמע, לא הייתי אפילו קרוב למי שאני היום, כן, מבחינה אישיותית, וזה סטלן, הייתי מבריז משיעורים, הייתי מעדיף להיות בים עם חברים ולעשות מה שבא לי, כאילו. אבל זה לימד אותי המון על, כאילו, מערכות, ואיך לנצל את המערכת, ובכללי, כאילו, זה השלב הראשון לפני שאתה באמת בוגר, שיש לך איזה מסגרת מעליך. כן, התיכון, כן. אז כאילו, אתה צובר המון משם. וגם החברים שפתאום, אנשים שלא הכרת שנה לפני זה, שנה אחרי זה,
גור (8:31) זהו, חברים לנצח. כן. אנחנו עכשיו 11 חבר׳ה, ככה,
אלון (8:36) כמו ברזל ממש. וואו, זה מדהים. נגיד, אצלי אין כזאת חבורה גדולה מהתיכון, וזה כאילו... כן, הייתי רוצה שיהיה את זה. זה לא חסר, כי כאילו אין לי את ההרגשה של יש את זה ואז אין את זה. זה לא, אני לא אגיד שזה חסר לי, אבל מסתכל על קבוצות החברות אחרות ואומר, וואלה, כן, היה יכול להיות נחמד.
גור (8:50) שמע, אחי, זה לא מובן מאליו בכלל. אני מאוד מעריך את זה. כאילו, שמע, האנשים שאני בוחר להקיף את עצמי סביבם, מדהימים, אחד אחד. כן, אחי, מטורף.
אלון (9:01) כן. ובוא נגיד, אז בתיכון אתה כבר היית באיזושהי מחשבה על, בוא נעשה ככה, עולם היזמות או שירות קרבי, זה משהו שכבר עלה בשלבים האלה? כן.
גור (9:12) שמע, מאז שאני ילד, יש לי חבר מאוד טוב, שכאילו, מאז שאני זוכר את עצמי, כאילו, הייתי בטוח, אנחנו הולכים ללכת ביחד, נהיה רמבואים, נקפוץ מפאקינג מטוסים עם משין גאנז, כאילו, בידיים. יש לי אסתמה, זה לא קרה.
אלון (9:28) שיט. כן. ו...
גור (9:32) שמע, היזמות, כן. זה היה בצורה, כאילו, קצת יותר אימפולסיבית כזה, ולא באמת ידעתי מה אני עושה, אבל כאילו, יש לי פול רעיונות. כל רבע שעה יש לי רעיון.
אלון (9:44) זה אני יודע. זה אני יודע להעיד על זה. אני יודע אפילו להעיד על זה שהיה לך כל כך הרבה רעיונות, שכן הייתי מקובע על הרעיונות שלי במילואים. במילואים האחרונים הייתי מקובע על הרעיונות שהיו לי והייתי כאילו, אני עושה אותם כי אני כאילו דדיקטד ואני לא רק דין על הרעיונות שלי. ואתה זורק רעיונות ואני כזה. וואלה, אולי זה רעיון יותר טוב מהרעיון שיש לי. אולי אני אחליף רעיון.
גור (10:05) תשמע, זה גדול.
אלון (10:06) ואני מושקע ב-WhiteBoard. אני מושקע ב-WhiteBoard, אחי. יש לי שותף, אני כאילו... אנחנו בפנים. וואי, זה רק חבל מעניין. נהיה יותר קל ויותר כסף. בוא אני אעשה את זה במקום. אז יש משהו ברעיון שלך שלא סתם רעיונות כאילו... קפריזיים או לא מחוברים. אחי, יש לך רעיונות טובים, כאילו... כי באמת ברי ביצוע. כמה מהם, אני זוכר שהייתי נתפס על זה.
גור (10:28) אחי, אתה צריך להיות בראש שלי איזה יום אחד, להבין מה פאקינג קורה שם.
אלון (10:32) זה קשה להתמודד עם זה, נראה לי. מאוד. עם ה-overwhelming של הרעיונות, כי יש לך פשוט כל הזמן עוד ועוד רעיונות, איך אתה כאילו יודע לווסת את זה?
גור (10:44) אני אוהב את הרעיון של מולטיטאסקינג, שבמקום מסוים זה יתרון, במקום אחר זה חיסרון. אני ננעל על משהו. כן. ואני, יש לי צורת חשיבה מאוד אנליטית. נכון. אני, יש לי מחשבה, ישר צריך להפוך את זה למספרים, ואני מבין את הסיפור מהמספרים.
אלון (11:07) נכון. זה אני, מי שלא יודע, גור חי באקסל. מה שלא מתכנס באקסל לא מתכנס במציאות, זה פשוט לא יעבוד. אבל זה נכון. יכול להגיד לך שאני, בהשוואה אליך, יותר רגשי קצת, יותר אינטואיטיבי. אני כן יש לי צד שמחשב ומנתח, אבל אם אני מרגיש יותר טוב ממה שהמספרים מראים, אני אקח סיכון על החישוב. אתה מבין? זה הבדל בין, כאילו,
אלון (11:35) שזה גישות, לא יודע אם יש פה נכון או לא נכון, אבל כאילו, אני כן יודע שאני נגיד שם יותר דגש על החישוב. לפעמים אותי זה קצת מקפיא, כי אני כאילו יותר מדי מחשב, אני כזה, יש יותר מדי משתנים. ואני אומר, וואלה, אם הייתי מחשב את זה לעומק, הייתי יודע שזה נגיד היה רעיון לא טוב, או נגיד בחירות לא טובות שעשיתי, שאני אומר לעצמי, וואלה, אם זה היה מנותח יותר טוב לעומק לפני, אז אולי זה כאילו כן היה עדיף ביום שאחרי. אז יש פה איזשהו איזון.
גור (11:58) תשמע, יש לי איזה סיסטם פשוט שאף פעם לא שמתי על נייר ואני יכול לומר לך מה הוא, אבל דפוס החשיבה שלי פשוט, ככה זה בנוי.
אלון (12:08) שאם זה באקסל, אז...
גור (12:10) ספציפית באקסל גם, אתה יודע. אינטואיטיבית, כאילו, קצת ראש כלכלי נקרא לזה.
אלון (12:19) יש דברים, נגיד, שחישבת וכאילו היית בטוח שדברים יקרו בדרך מסוימת, ואז הופתעת שהם היו אחרת לגמרי במציאות?
גור (12:25) ברור, ברור. אחד מהפרויקטים האחרונים שלי, שאני וחבר מאוד טוב שלי עשינו ביחד, בסופו של דבר הגיע להפסקה בגלל שהחישובים לא הסתדרו ולא הצלחנו לתפוס את זה לפני זה. אבל זה גם משהו יפה, שהדברים משתנים לאורך הדרך, כאילו גם החישובים, זה סנפשוט כזה של הרגע. נכון. ואז אתה בונה על זה, ואתה לומד כל מיני דברים שלא ידעת לפני זה שפתאום כן נכנסים כמשתנים. וזה משנה את זה.
אלון (12:58) מטורף. בוא רגע נחזור לגיוס, לשירות הצבאי. אתה מתגייס במרץ 20, שיא הקורונה, העולם באפוקליפסה, כאילו, אנשים מאבדים את זה. איך היית בתקופה הזאת?
גור (13:12) זה היה תקופה, אוקיי, המלש״ביות, בגלל שאני מרץ 20, הייתה מטורפת. זה היה מפוצץ בחברים וזמן פנוי, ובאמת מה שרציתי לעשות עבדתי וחגגתי והיה כיף. ואז פתאום באמת התחילה הקורונה. ובגלל שאתה מתגייס אחרון כביכול מהחברים שלך, שגיוס ראשון לצורך העניין זה אוגוסט, אז פתאום חברים יוצאים לך מהמעגל
גור (13:40) והאופציות שלך נסגרות. פתאום יש סגר, אתה לא יכול ללכת לים. כל מיני דברים. אז הייתי שמח כבר שהגיע הרגע להתגייס.
אלון (13:51) ואז אנחנו מתגייסים, ואתה אומר, Welcome, סוגרים 38 יום. אתה לא יודע.
גור (13:56) אתה לא יודע שום דבר אחר. מבחינתך, אוקיי, הגעת לצבא, זה לא ש... זה נגיד היה המחלה שלי בצבא. אני התמכרתי לטאש. התמכרתי. וגם הקורונה, זה הזמן הכי טוב באמת לעקוץ, ולהיות בבית, וכאילו, יש את זה גם בהיסטוריה. ברור. שזה אחד מהדברים שגם קרו בתיכון. כאילו, ללמוד להשתמש במערכת ובמה שנתון.
גור (14:20) אז כן, זה היה, לא היה רע. תשמע, הכי, הטירונות, מבחינתי, זה אחד הדברים הכי כיפים שהיו לי בחיים. מה אתה אומר? תשמע, זו הייתה חוויה משמעותית.
גור (14:32) הגעגוע, הלחץ, כאילו, מישהו...
אלון (14:35) שבע דקות מזדק, החיבום, רצים.
גור (14:37) כן, איזה ילד צורח עליך, כאילו, יאללה, זין את זה. ואתה נכנס לזה? זה אני נכנסתי לזה, אתה יודע גם שנכנסתי.
אלון (14:44) מה, אני זוכר, אני הייתי מתעורר בבוקר, ככה מקפיצים אותנו, מנסה להבין איפה אני נמצא, אתה וגרוסמן כבר התחרו, מסגרת הכפתור האחרון ראשון, אחי. כן. כאדם מטורף. ואז, תוך כדי השירות, אני אשים את האצבע על הזמן שבו התחלת לפעול כיזם באיזשהו אופן. זה היה בשירות הצבאי כבר, או אחרי השחרור?
גור (15:03) זה היה בשירות הצבאי, חד משמעית.
אלון (15:05) מה זה היה, הפרויקט הראשון?
גור (15:08) אה... הפרויקט הראשון היה לפני זה. לפני השירות? כן. אתה מדבר פה עם מנהל לימונדה לשעבר.
אלון (15:17) אה, וואו, בטח.
גור (15:18) קלאסי. קלאסי. אבל בצבא, אחי, אני וחבר רצינו... היינו לפני טרנד מטורף, שהיום כבר נראה לי התפוגג קצת. היינו, רצינו, אבא שלי, כמו שאמרתי, מעולם היהלומים, ורצינו לעשות את הצמידים האלה. יש את ה... איך קוראים לצמידים האלה של היוונים? יש צמידים ממש מוכרים כזה עם כל מיני צדפים כאלה? לא צדפים, מלבנים כזה, כסופים. אוקיי. ואמרתי, למה לא לעשות את זה עם יהלום? כאילו, זה משהו כאילו די פושטי באיזשהו מקום, אבל כזה מראה על יוקרה.
אלון (15:57) כאילו, לא התאמצתי. כן. שמתי שרוך על היהלום שלי, אני לא חושב שזה נכנס לי ממנו.
גור (16:01) אז כאילו, למה לא לעשות את זה? אז זה היה מדהים. זה היה כאילו רגע מחשבתי כזה של יאללה בוא נעשה את זה. ופעם ראשונה שגם אני באינטראקציה עם אבא שלי על מחשבות של יזמות. כי לפני זה אתה יודע, זה נראה לי נדבר על זה אחרי זה, אבל כל הגישה של אבא שלי לעולם ומה הוא היה עושה לי בתור ילד.
אלון (16:22) דברים טובים, דברים טובים.
גור (16:23) לא, דברים מאוד טובים.
אלון (16:25) זה לא עכשיו. כן, אז נגיע לזה גם אחרי זה. אז זה כבר היה בסדיר או... זה היה בסדיר. זה היה כשהיינו בעוז. ואז מה קרה עם זה?
גור (16:34) אז ניסינו, ושמע, בתור לוחם, אין לך באמת זמן לזה, אז אתה עובד על זה שאתה יודע, שאתה בבית, וכן, עקצנו בגלל הקורונה, והייתי, יצא לי להיות בבית בזמן הזה, גם הייתי פצוע בדיוק בזמן הזה.
גור (16:51) אז עבדנו על זה, הגענו, עדיין יש לי את הפרוטוטייפ, שהפרוטוטייפ מגניב לאללה חורבן, כן? אבל אתה יודע, משהו שהיה לך בראש לפני זה,
אלון (17:01) אתה רואה את זה במציאות. אתה מחזיק את זה.
גור (17:03) וואו. וזה היה באמת, זה היה לפני שכאילו ידעתי מספרים, והיה לי את כל האינטואיציות שלמדתי לאורך הדרך. אז זה קצת התמסמס. וכאילו, הבנו שיש פה איזה סיכון שלא ידענו אם אנחנו עדיין יכולים לקחת אותו, ושמנו את זה בצד.
אלון (17:21) ומה, אתה פשוט התמסמס עם הזמן? כן. ואיך זה היה לך, בוא נגיד, לא נקרא לזה כישלון, אבל בעצם איזשהו מיזם שהתחיל וכאילו נפסק, איזשהו חלום שנגדע.
גור (17:30) זה היה תקופה מדהימה. זו הייתה תקופה, הייתי בדאון של החיים בגלל הפציעה. וגם בגלל שלא ידעתי אם אני רוצה להיות במקום שאני נמצא בו מבחינת שריון וזה. כי אני תמיד אומר משפט. טנקים זה מטורף עד לרגע שהם עוצרים. נכון. וברגע שהם עוצרים זה סיוט. ולא התחברתי לקונספט. ולא ידעתי אם אני רוצה להיות שם, כן להיות שם. וגם נפצעתי אז כאילו ולא הביאו לי גימלים אז פשוט הייתי בבסיס כמו איזה עציץ.
אלון (17:59) אני זוכר את זה. כן, אני זוכר את זה. ואז תוך כדי זה התחלת את מיזם היהלומים, ואז תוך כדי זה זה גם כאילו...
גור (18:05) כן, שמע, אני זוכר, הייתי זה... לא קראתי ספר לפני זה באמת, שנים. והייתי מרותק למיטה, וסתם פתחתי איזה לוקר שהיה ליד, ומצאתי שם ספר. וכאילו, זה לא היה איזה ספר עסקי או משהו, זה היה ספר היסטורי על המחנות עבודה בקוריאה. וואלה. כן, אבל לא יודע, נכנסתי לזה. אמרתי, וואלה, אני אוהב לקרוא ספרים. ואז כאילו באותו הזמן הסרט האהוב עליי היה הזאב מוול סטריט. אז קניתי את הספר של ג׳ורדן בלפורט. עכשיו, בכללי זה ספר מכירות, אבל זה ספר מוטיבציה, כאילו, מטורף.
גור (18:44) אז קראתי את זה, פתאום כזה דברים מתחילים להתגלגל. אני מרגיש שהמוח שלי, הצורת חשיבה שלי אחרת. פתאום לא מעניינתי דברים מסוימים, כן מעניינתי דברים אחרים. ושם, כאילו, אני באמת מרגיש שזה היה הפוש האמיתי, שהוביל לדרך שעתידי היה ללכת בה.
אלון (19:05) אחי, מטורף. אז תחשוב שבעצם הממשק היזמי הראשון שלך התחיל בעקבות הפציעה שאסף זרק אותך, אחי, בפאנפצים בטנק. אבל תחשוב שאשכרה הפציעה הראשונה הזאת התחילה את המהלך של היזמות. כן. כאדם בוגר, לא כנער שפותח דוכן לימונדה. כמישהו שחושב על מספרים ופותח אקסלים עם אבא שלו ועם שותף,
גור (19:25) חבר. האקסלים באים אחר כך. אה, אז עוד לפני אקסלים? זה היה לפני אקסלים.
אלון (19:29) אז מתי התחילו אקסלים?
גור (19:31) אוקיי, אז זה היה כבר אחרי הצבא. אחרי הצבא הייתי עובד בשתי עבודות, הייתי מדריך גלישה, והייתי עובד בימבר בלילה. אז היה לי, כזה הייתי קם באיזה חמש, הולך, מארגן את כל הדברים, מסיים באיזה שלוש, היה לי איזה שעה, הייתי הולך לימבר, עובד עד איזה שתיים. ככה, זה היו הימים שלי בתור מלש״ב... זה היה כאילו אחד הדברים שקיבלתי מאבא שלי, מוסר עבודה.
אלון (19:59) זה מלש״ביות, אתה אומר?
גור (20:00) לא, לא, סליחה, סליחה, זה היה ממש אחרי השחרור. כן, אחרי השחרור. רציתי לחסוך לטיול. ואז עלה השאלה, כי בגלל שלא הייתי תלמיד טוב בתיכון, וכאילו קצת זרקתי זין, האם אני משלים בגרויות עכשיו או אחר כך? אמרתי, כאילו, אני אשלים עכשיו, ואז אני אוכל לטייל כמה שבא לי, וברגע שאני, אני ארשם ללימודים, מתי שאני אצטרך לחזור ללימודים, אני אחזור.
גור (20:31) ועשיתי את זה, ושיפרתי לחמש מתמטיקה, שינה לי את החיים. בדיוק. כאילו, אם הייתי רושם ספר, זה היה הטייטל, כאילו. חמש יחידות מתמטיקה שינו לי את החיים.
אלון (20:45) מה אתה אומר, אחי? אתה יודע שאתה הראשון שאומר את זה בחיים, נראה לי.
גור (20:48) אחי, זה היה חוויה מטורפת, כי הקונוטציה מלמידה אצלי זה היה מזוויע. שנאתי את זה. לא הבנתי גם ילד עם בעיות קשב וריכוז שלא יכול לשבת על התחת, רק רוצה לעשות שטויות? סבלתי מזה. ואז, ברגע שכאילו זו הייתה החלטה שלי, אני החלטתי לעשות את הדבר הזה, אמרתי, יאללה, פאק איט, בוא נראה. ופעם ראשונה שבאמת הצלחתי ללמוד, זו הייתה חוויה מטורפת, וגם מעבר שהצלחתי ללמוד גם הייתי טוב בזה. כאילו, אימא שלי ואבא שלי כל החיים יש לך ראש מתמטי, יש לך ראש מתמטי, כי עכשיו סבבה, אני בשלוש יחידות מתמטיקה.
גור (21:26) זה שזה קל ואני מוציא את המאה כל פעם, זה לא מעניין. אין לזה באמת ערך עד שאתה מבין את זה על עצמך. אז כן, עשיתי את החמש מתמטיקה, וזו הייתה חוויה מטורפת, כי גם המורה היה מדהים. זה חשוב. כן. כל החוויית למידה, פשוט פתאום הבנתי.
אלון (21:49) ואז בעצם שם נוצר החיבור הראשוני שלך עם האקסלים?
גור (21:52) לא, לזה עוד נגיע.
אלון (21:53) זה עוד לא הגיע. לא.
גור (21:56) ואז יצאתי לטייל. טיילתי, זה היה חודשיים, התחלתי בתאילנד, אחרי זה עברתי לסרי לנקה, ואז הגעתי לשירגאו. בשירגאו תפסה אותי המלחמה, בשביעי. שבוע אחרי זה כבר הייתי בבית. כאילו, חיכיתי למילואים. לא קרה.
גור (22:22) לא זימנו אותי, לא יודע למה, הייתי פשוט בבית, כאילו הבנתי, אוקיי.
אלון (22:26) באת בשביל זה כאילו, או שהייתה לך טיסה בכל מקרה לארץ?
גור (22:28) כן, כן, לא. באתי בשביל זה, הייתי על טיסת חילוץ. וכאילו קיבלתי צו, ואז כזה, אחרי זה הגעתי, דיברתי איתם, לא, לא משנה.
אלון (22:37) זה היה גם ב-87?
גור (22:39) לא נראה לי. אה, מעניין. וזה היה כאילו שהיה את ה-300 אחוז גיוס כזה, וכאילו לא היה מה לעשות עם הנגים.
אלון (22:47) כפי שהגיע בשביל שמינית תשיעי, נשארתי, זה מה ש...
גור (22:50) ואז אמרתי, טוב, אני צריך למצוא עבודה. ואז הגעתי, דרך אמא שלי, הגעתי לאיזו אופציה להיות במשרד יהלומים. לעבוד שם בתור אחד שעושה כזה כל מה שצריך. ושם זה גם רגע אחד מהכי מכוננים בחיי. פגשתי את המנטור הראשון שלי, כאילו שי, שהוא הוא היה, היה, עדיין, האיש הכי אנליטי שאי פעם פגשתי. בן אדם שמטורף לראות אותו, איך הוא עובד ואיך שהראש לא עובד. אני הייתי עליו ככה. וואו. ספגתי כל כך הרבה מהבן אדם הזה, שינה לי את החיים. ודרך זה, אני בן אדם שאני רואה משהו, אני יודע לעשות את זה.
אלון (23:39) כאילו... לומד לשכפל.
גור (23:40) כן, ממש. וכאילו, תוך שנייה אני גם תופס את האדג׳ ואני טס. טס. אז ראיתי אותו, ואיך הוא חושב על האקסלים וזה, כאילו, אמא שלי כל החיים, אקסל, אקסל, אקסל, כאילו, זה ישנה לך את החיים. אנקדוטה, לפני הצבא כן עשיתי קורס אקסל. אה. לא... לא התכנס. לא עשיתי עם זה שום דבר, כאילו, בזמנו. פשוט אמרתי, טוב, אמא חופרת, יאללה, אני אעשה.
אלון (24:04) ואז עוד לא הערכת את זה כמו, כאילו, אחרי זה.
גור (24:05) ברור, כאילו, היה לזה ערך בחיים שלי. כן. אוקיי, אני יודע לעשות כמה פונקציות. זהו. ואז פגשתי אותו, וראיתי איך הוא עובד, ושינה לי את החיים. אז כאילו, שמע, שם התחיל השיגעון, והתעצם מהר מאוד.
אלון (24:27) אז פה אנחנו עכשיו בעצם אחרי הטיול, אחרי שכבר עבדת בימבר ובגלישה, אחרי שיש לך את החמש יחידות, ואתה מתחיל לעבוד בתור, עוד לא יודעים את זה, אבל דאטה אנליסט, נכון?
גור (24:37) כן, דאטה אנליסט, ביזנס אנליסט.
אלון (24:39) הבנתי. ואז שם, מה, כאילו, איך החיים שלך נראים? כאילו, לאן אתה מכוון? מה את הנקודה? אוקיי, אז... אתה פה עוד לא סטודנט בעצם.
גור (24:48) לא, עדיין לא. כבר בטיול כזה, היה לי את התחושה שאני רוצה לעשות משהו מעבר. אני מפספס כמה פרויקטים בדרך, כאילו, היו עוד כל מיני דברים בדרך, אבל כאילו, כבר בטיול הבנתי ש... אוקיי, אני רוצה להיות בן אדם רציני, אני רוצה לשים חליפה ביום-יום שלי. אז זה שאני לא שם חליפה, זה לא משהו ש... אני שואף אליו עכשיו, זה משהו אחר, אבל כאילו, ראיתי את עצמי באיזושהי תמונה, דמיינתי את עצמי. דסק. כזה.
גור (25:22) וכן, ואמרתי, טוב, בוא נעשה, בוא נעשה לעשות משהו יותר רציני. אז הלכתי למשרד, צברתי שם כלים מדהימים, עבדתי גם עם AI, גם אוטומציות,
גור (25:35) אקסל שאנחנו מדברים על זה הרבה.
אלון (25:37) יש לו מעל המיטה בבית תמונה של אקסל. הכל.
גור (25:51) ושמע, פשוט עבדתי. חייתי, כאילו, היו לי כל מיני חלומות במגירה, אבל אמרתי, טוב, יש לי פה משהו ששווה לי להישאר בו וללמוד ממנו, אז שמתי את זה בצד בינתיים. כל מיני, זרקתי לו כל מיני דברים, גם על הזה של התכשיט.
אלון (26:04) אה, כן. פה אני עכשיו כאילו מנסה להסתכל על זה, אני אומר לעצמי, אוקיי, יש פה בן אדם שנהיית תוך כדי תנועה ממש מומחה באקסל, במשרה די טובה בהרצליה, נכון? כן. שיש לך טיפה אופי יזמי, אתה יודע שאתה יכול להתחיל מיזמים, כמו שניסית ולמדת ויש לך את אבא שלך ויש לך מעגלים שאתה יכול איתם לפתח מיזמים, ואתה מחליט, תוך כדי מלחמה גם, עוד נהדתי אפילו לפני מילואים, לעשות תואר. כן. אז אני פה בתור אדם שמאוד דומה לך בהמון דברים, אבל מאוד שונה בגלל התואר, אני כאילו חושב, מה היה השיקול שאמר לך, כן, התואר הזה, זה מה שיעזור לי במשך הקריירה שלי.
גור (26:42) אוקיי, אז פה הפרויקטים ששמתי בצד בסיפור הזה נכנסים לעולם. אני זוכר הדבר הראשון שעשיתי, ברגע שחזרתי מהטיול, אז ישבנו כל החבר׳ה לפני זה, וסתם כזה זרקנו, וזוכר שקניתי בגדים בתאילנד, כאילו בווינטג׳, אני מת על ווינטג׳. ויש כל מיני פלטפורמות מחוץ לארץ שזה למכירת ווינטג׳. למה אין את זה בארץ? כאילו, באמת שעכשיו ראיתי שמישהו עשה את זה. אה, התחילו את זה עכשיו גם? כן. וכבר היה לנו פלטפורמה, הכל. אם נגיד הייתי חושב על זה היום, מחר זה כבר היה באוויר.
גור (27:20) בגלל Claude ו-AI וכאילו כל מה שזה. אז נגיע לזה גם, כן. אבל זה היה הרגע הראשון שפתאום אני יכול להגיד כבר שמי שאני חשב על מיזם וכאילו באמת הלך על זה. אז... אז גם זה, אז כאילו, השתמשתי באקסל, השתמשתי בכל הכישורים שלי, בתכנות, ואני וחבר רצנו על רעיון שקראנו לזה ישן.
אלון (27:45) אני זוכר את זה, החום הזה.
גור (27:46) כן, קראנו לזה ישן, ורצינו שזה באמת יהיה פלטפורמה כזה שכל אחד יכול לפתוח ארון ולמכור, ופשוט התעכבנו עם זה הרבה.
אלון (27:58) כי... מה, לוגיסטיקה של זה?
גור (28:00) לא לוגיסטיקה, יותר כזה סתם ריסקים כלכליים, בתור כזה מלחמה וזה, כאילו לא באמת בא לך לשפוך כסף, וגם דינמיקה בין השותפים. אז כזה זה התמסמס קצת, עשינו כמה, אמרנו, אוקיי, אנחנו צריכים פה POC. ומבחינתנו... מה בעברית? proof of concept, זה שיש לך רעיון, אתה רוצה לבדוק אם הרעיון הזה כדאי, אז אתה עושה איזה משהו קטן שמדמה אותו כדי להבין. אז עשינו POC, שלא קשור לעולם שאנחנו רצינו להיכנס אליו, הרמנו יריד, יריד בגדים, וזה היה מגניב לאללה.
גור (28:38) ותכננו וזה, וכאילו זה כבר התחיל לרוץ, אמרנו אוקיי, אולי פשוט נעשה ירידים, ולא נתעסק בזה, כי גם מעבר לזה היו כל מיני בעיות חשבוניות, כאילו דיברנו עם מתכנתים, וכל מיני דברים כזה לא הסתדרו בזמנו. זה גם התנדף.
גור (28:59) אבל זה הרגע ש... אוקיי, אני יודע שאני רוצה להיות יזם, ואני יודע שגם זה בוער בי. ואחרי זה, אז כאילו, איראן. ואז שוב פעם, כאילו, אתה נכנס לאיזה לופ, ו...
גור (29:23) אז כזה... ואז זה... ואז נכנסתי לאוניברסיטה, וכל זה קרה בזמן שהייתי גם במשרה של היהלומים. אז כאילו, היה לי גם את המיזם הזה,
אלון (29:35) גם... גם את זה במילואים, לא? כן, כן.
גור (29:38) זה היה גם במילואים. הכל ביחד. אההה. פין פתיל. פין פתיל.
אלון (29:45) פין פתיל שערות בעם. זה... בוא נגיד במילה, כשנכנסנו שני הייטקיסטים, יזמים איתך את הדרך, והיינו צריכים להתמודד עם בעיות לוגיסטיות ישנות מאוד. אמרנו, אין, חייבת להיות איזה נוסחה טכנולוגית, זה יכול להיות. המערכת שבניתי הייתה מטורפת. האמת שאנחנו לוקחים אותה עכשיו, ממדלים אותה עם Claude, עוטפים אותה באפליקציה, אחי.
גור (30:05) שם קוראים לצהר.
אלון (30:08) נדבר על זה אחי. אז כן, אני זוכר את הימים האלה בצאלים, כשהתחילו כל האירוע עם איראן. אז בעצם בסבב הזה, כשישן נופל ומתחיל איראן, ואתה במילואים, פה השילוב של האירועים הזה מוביל אותך לעשות את התואר בעצם. כן. ומאז עברו שנה? שנתיים. שנתיים מאז. כן, זה היה בסוף 2024. כן. ואיך מאז? אתה מסתכל על מה שלמדת בתואר ומה שקיבלת, וקיבלת גם מצטיין דיקן, אפשר לציין את זה, ואתה טס עוד חודשיים לברקלי, נדבר על זה גם עוד מעט. כאילו, אתה מרגיש שמה שלמדת בינתיים זה כלים שהם פרקטיים לך לעולם הזה?
גור (30:48) חד משמעית. שמע, אז מה ש...
גור (30:52) לא ידעתי בזמנו, אבל מה שעשיתי בעבודה, והבן אדם המטורף הזה, שקוראים לו שי, ששתל לי כל מיני דברים בראש, זה שינה אותי, חד משמעית. כאילו אנשים, היום אני נפגש עם מישהו שהכיר אותי לפני שלוש שנים, הוא כאילו, מי אתה? מה עשית איתו? מטורף. וסתם, ואז כזה, כשנכנסתי ללימודים, אמרתי, טוב, אני אעשה משהו כללי. אני לא... אני רוצה להיות יזם, לא צריך איזה משהו, אני יודע שאני טוב במספרים. אז אמרתי, טוב, אני אלך ליזמות ומנהל עסקים. יש מצב, אני אוכל ללכלך על התואר הזה עכשיו, אז...
גור (31:30) מהר מאוד, תוך כזה שבועיים, שלושה, הבנתי, זה לא בשבילי. כאילו, יזמות, לא משהו שאפשר ללמד. כל מה שהם העבירו בשלושה השבועות הראשונים זה כבר דברים שידעתי, וכאילו, אוקיי, סבבה. אתם הולכים ללמד עם מונחים, את זה אני יכול גם ללמוד לבד. והמינהל העסקים גם, אתה הולך ללמוד לנהל עסק כשיש לך עסק. נכון. זה אחלה טעות.
גור (31:56) וסתם, אז כאילו זה התחבר לי קצת, אז כאילו חשבתי לעצמי, טוב, מה אני אעשה? אני עובד בתור דאטה אנליסט, אני כל היום כאילו, אני עובד עם AI, אני עובד עם אקסל, אני מתכנת פה ושם.
אלון (32:07) כבר אז, לפני שנתיים אתה עובד עם AI? כן.
גור (32:09) זה לא מה שזה היום. ברור. אבל כן.
אלון (32:12) היית בעולם הזה. כן.
גור (32:14) הייתי עובד עם אוטומציות גם, אוטומציות של אקסל, API-ים, כאילו דברים שגם היום
אלון (32:20) כאילו אנשים... פה אתם מתקדמים, כן. כן.
גור (32:23) ואז אמרתי, טוב, אני רוצה להחליף תואר. והיה תואר שעניין אותי הרבה יותר, שזה היה מה שאני לומד עכשיו, כלכלה ודאטה סיינס ויזמות. אני אומר את היזמות תמיד בסוף או שאני לא מחשיב אותו בכלל.
גור (32:38) ואהבתי על זה. תוך שנייה, כאילו באתי באיחור של שלושה שבועות. הייתי בטוח, כאילו, והקצב העבודה והיחס ללימודים זה עולם אחר בשתי המקומות. כאילו, דרך אגב, אני לומד גם בבינלאומי. כי כל הלימודים שלי זה באנגלית, כאילו, הכול, וכל החברים שלי הם בינלאומיים. זה מגניב. כן. אני חושב שזה חובה.
אלון (33:01) מעניין. אני חושב שזה חובה. מעניין. כן.
גור (33:04) אז הייתה סיטואציה שאני בפער מטורף, ובאתי מתואר שלא באמת לומדים בו, כאילו, באים, עושים כיף כזה, נהנים. ופתאום אני מבין שאנשים, כאילו, בזמן הפנוי שלהם לומדים. ואוקיי, יש פתאום איזה שעה, שעתיים כזה חלון, הולכים לספרייה ויושבים ולומדים. ואז כאילו אני מסתכל על החומר ואומר, פאק, כאילו. יש מה ללמוד. איך אני עושה את זה עכשיו? כאילו, חשבתי שחפרתי לעצמי בור עכשיו.
גור (33:36) דרבקתי את זה. התאהבתי את זה, הכל גם, כאילו, זה מתואר, כאילו, די יותר מילולי לתואר יותר סטטיסטי ומספרים, כאילו, המעבר הזה היה מושלם בעיניי. אז כאילו, עליתי על הכל, היה לנו קורסים של אקסל ופייתון ו-R וכלכלה, שאני מאוד אוהב כלכלה, אז כאילו הצלחתי. מהר מאוד הגעתי לרמה של כל השאר, וכאילו...
אלון (34:04) אתה רואה הבדל אצלך בלמידה מול כשאתה לומד משהו שמעניין אותך, כמו מה שחצפת לי, וכשאתה לומד משהו שלא מעניין אותך? פער באיך קל לך או איך כיף לך או איך אתה קולט מהר לימודים?
גור (34:16) אני אוהב להשוות דברים לחיים האמיתיים. וכאילו, אני תמיד אהיה הבחור, נגיד יש איזו תיאוריה בעולם הכלכלה, שכאילו, אוקיי, זה נכנס בתיאוריה, אבל אני לא יכול לכמת את זה לעולם האמיתי, אז כאילו, זה יותר מבאס ללמוד את זה. כן. אבל גם מבחינתי החוזקות של המוסד הזה, זה הקשרים שאתה יוצא מהם. והאנשים שמלמדים אותך. היו לי מרצים מדהימים ש... אני קלאסי. דבר ראשון שאני עושה, שיש נגיד סמסטר חדש, קורסים חדשים, אני נהיה החבר הכי טוב של המרצה.
גור (34:52) ואני משתמש בו, באמת משתמש בו, לדברים שלי. כאילו, היו לי פרויקטים, שכל העניינים שלי, שהתייעצתי איתם, וגם אם זה משפטי, כאילו, כל מיני דברים כזה על חוזים. בחינם? כן. אז פתאום כזה יש לך חבורה של יועצים חינם שכאילו אוהבים את האינטראקציה.
אלון (35:13) הם גם ראו דברים, הם לא... כן? כן.
גור (35:15) אז כאילו גם מהם למדתי המון. וזה כאילו הבוננזה מבחינתי.
אלון (35:22) ואיך אתה עכשיו לקראת הטיסה לברקלי? כאילו שם הם אחרי הם הראו אחרת. כנראה, אני לא יודע, כאילו לא הייתי לא בבין תחומי ולא בברקלי, אבל זה נראה לי משהו שונה.
גור (35:32) שמע, נכון לעכשיו, יש לי מבחנים על הראש. זה עוד רחוק. קודם כל אני צריך לסיים את המבחנים ולדאוג לזה שאני אסיים את הסמסטר הזה כמו שצריך, כי זה הולך להיות הסמסטר האחרון שלי בארץ. אני הולך לסיים את הלימודים שלי בברקלי, ולגבי ברקלי אני מתרגש מאוד. שמע זה...
אלון (35:54) בוא, תן טיפה רקע, למי שלא מכיר כמוני מה קורה שם, למה אתה מגיע לשם, מה אתה עושה שם.
גור (35:59) אז ברקלי, קוראים לזה UC ברקלי, זה אוניברסיטה בארצות הברית, בברקלי, קליפורניה, שיש להם תוכנית מצטיינים לכלכלה. אז הם בוחרים, יש כל מיני בתי ספר שעובדים איתם, כאילו אוניברסיטאות, והם בוחרים את האנשים שמצטיינים בכלכלה. אז נגיד אני מהבית הספר הבינלאומי, אני היחידי שנבחר, יש עוד שלושה מדהימים מהבית הספר השני,
גור (36:28) כאילו קרם דה לה קרם, ממש, וכולנו כאילו מצטייני דיקן, וזה לשנה.
אלון (36:36) היית מאמין לפני שלוש שנים שאתה תהיה מצטיין דיקן? לא. אחי, מה זה 100%? מהחצי אחוז המוביל במוסד מאוד נחשב בישראל? כאילו, היית רואה את זה קורה לפני שלוש שנים? בחיים לא. גם אמא שלי הייתה אומרת אותו דבר. אז אתה יודע מה מעניין אותי עכשיו? איפה אתה יכול לדמיין שתהיה עוד שלוש שנים מהיום?
גור (36:57) אני יודע. קודם כל, העסק שלי הולך להצליח.
גור (37:01) תשמע, אני בן אדם שמאמין בעצמו בצורה קיצונית. לטוב ולרע. יש לזה גם עליות, יש לזה גם ירידות. אבל אני יודע שמה שאני רוצה יקרה. אני יודע שאני עובד מספיק קשה, וכל הזמן הזה שאתה נותן, זה כאילו, אתה לא יכול לעבוד בלי לקצור פירות. בסופו של דבר, איכשהו זה יגיע. זה כאילו, מניפסטיישן כזה. אני חושב שיהיה בסדר גמור.
אלון (37:28) יש לך תמונה, כאילו, בוא נגיד, אמרת עסק מצליח, אתה יודע איזה עסק, אתה יודע אם תהיה בעיניך נשוי, זוגיות, רווק, שלוש שנים. גר בארץ, בחו״ל, כאילו תמונה, יש לך איזושהי תמונה? כי אתה מאוד בינלאומי.
גור (37:42) אני מאוד בינלאומי. גם אני רואה את עצמי נשאר אחרי זה, אל תספר לאימא שלי. וואי, אל תשלח לה את הפרק. כן. אני רואה את עצמי נשאר.
אלון (37:49) אני לא אשלח בעצמי, אני גם לא רוצה לשמוע על זה. אחי, אני אגמור במילואים.
גור (37:55) האחוזים שהולכים ונשארים שם גבוהים. כי הם עושים לך קצת כלוב זהב שם.
אלון (37:59) אני גם יכול להבין למה, כי אתה מגיע לסביבה מאוד מאוד עוצמתית, באזור מאוד עוצמתי, עם הרבה מאוד הזדמנויות.
גור (38:05) זה סן פרנסיסקו, זה הוואלי, זה כאילו, הכל שם מתקתק.
אלון (38:09) כן, וגם אתה תהיה מוקף באנשים, כאילו, באותו מיינדסט, אותו סקיל, אותו הכל. כן. מעניין. אתה חושב כאילו לרדת מהארץ, לגור בחו״ל?
גור (38:23) צד אחד, אתה אומר לא, צד אחד, אתה אומר כן. תשמע, אני מאוד אוהב את ישראל, אני מאוד פטריוטי, אבל קשה, קשה לראות מה קורה פה, כאילו,
גור (38:40) זה נושא.
אלון (38:42) זה נושא לא פשוט, ובאמת שמרגיש בימים האחרונים, שזה אפילו יותר קיצוני, לפחות מכיוון שאתה רואה שיש איזושהי קבוצת אוכלוסייה שנותנת הרבה מאוד כוח למדינה, בין אם זה במילואים, בין אם זה במיסים, מיסים, משרות עבודה וכן הלאה וקבוצות אחרות שהן כאילו פחות... כן, אחי, זה לא... לא כבוד חלק, מה שנקרא.
גור (39:01) הטרייד-אוף פה קשה. כן. כן, זה קשה. מצד שני, מה עומד מנגד זה? ארץ ישראל, איפה תגור? אחי, ישראלים. כן.
אלון (39:16) אני מתאר לך את הטיולים כזה בחו״ל, אתה מבין כמה כיף בארץ וכמה אתה רוצה כזה... לא, לא. טיולים בחו״ל מדהימים. אולי איפה שאתה הולך, אני צריך להגיע גם.
גור (39:24) תשמע, אחי, אחד הדברים הכי מטורפים שקרו לי, זה היה בטיול האחרון. שלנו היה? התחלתי בקירגיזסטן.
אלון (39:31) אני חציתי את... אתם מבינים שאנשים לא עושים את זה? אתה מדבר איתו על סרי לנקה ותאילנד, רוצה לחזור לארץ, סדר, הוא בקירגיזסטן.
גור (39:38) לא, לא. אז כאילו זה בא אחרי זה, אבל בכל מקרה קירגיזסטן, חציתי את קירגיזסטן על אופנוע, בגיל שלי, אופנוע מ-2001. אה, וואו. אתה בגיל שלך, אופנוע בגיל שלך. כן, אופנוע מטורף, זו הייתה חוויה פסיכית, אז אני ועוד שתי חבר׳ה, מסע מטורלל, ואחרי זה, האחיות שלי, שלי שתי האחיות תאומות, אחת גרה בלונדון, אחת גרה בפריז. אז מקירגיזסטן טסתי לתאילנד, והייתי שם איזה חודש, משהו כזה, ואמרתי, מתאילנד אני כבר אמשיך אליהן. ואז טסתי לאנגליה, אחרי, ללונדון,
גור (40:15) ואני יודע שזה בארץ, כאילו, אוקיי, אתה יהודי, כולם יהודים, כן? זה לא משהו מיוחד, זה לא משהו שמחבר אותך. בחו״ל זה כן. האוכלוסיות היהודיות והקהילות זה מטורף, אחי. זה מדהים. אתה לא צריך להכיר מישהו, אתה יהודי, אתה מישראל, אוהב אותך. לא משנה מה אתה צריך, דבר איתי. אתה צריך להתייעץ. פגשתי את האנשים הכי מטורפים בעולם. באמת, אנשים שאני עדיין מדבר איתם ועדיין מתייעץ איתם. אבל האחווה הזאת והאהבה הזאת זה משהו מטורף שאין פה, שזה כאילו, זה אבסורד.
גור (40:48) אבל כשאתה מזקק משהו גדול, כאילו, נהיה מדהים. כן. ועכשיו, זה לא עכשיו דתיים וזה, אבל זה כאילו, זה הקהילה היהודית, זה ללכת לבית כנסת, וזה שול, ואתה רואה את כל החברים שלך, זה מפגש חברתי. כן.
אלון (41:03) וסתם, זה היה מטורף. שבארץ, נגיד, להשוות, אתה לא הולך לבית כנסת. לא. מתי פעם היית בבית כנסת בארץ?
גור (41:09) פה ושם. האמת שהתחברתי לדת.
אלון (41:11) וואלה. מתי? במלחמה? במלחמה.
גור (41:15) וואלה, מה זה? היו כמה גורמים מדהימים שהכניסו לי את הצד היפה שלו. עכשיו, אני מסתכל על זה יותר כפילוסופיה מאשר דת. אני בן אדם שמאוד מתחבר לפילוסופיה, ואני אוהב את הדברים היפים ואת השיעורים שבדבר.
אלון (41:32) מה שמעניין לגבי זה, שאני יודע שאתה איש שמאוד עוסק בפילוסופיה ובמחשבות ועל העולם ודברים כאלה, ועם זאת, כשאתה מתעסק בזה, יש פה הרבה מאוד דברים שהם לא ריאליים. אין לך אקסל של פילוסופיה שאתה אומר, כאילו, הנה חוקי החיים, וככה תעשה X, תעשה Y בצורה מדוקדקת לפי פורמולה. כן. אז איך אתה רואה את השילוב הזה, כאילו, יש פה שני תחומי עניין שהם מאוד מאוד מנוגדים. כן.
אלון (41:58) שמע, יש...
גור (41:59) אני חושב שפילוסופיה, מעבר ל... זה גם דרך מחשבה, וזה לא מנוגד. זה בא גם, זה בא ביחד. הפילוסופיה שאני הכי מתחבר אליה והכי חקרתי אותה בשנים האחרונות זה הסטויקה. סטויקה זה פילוסופיה יוונית עתיקה של הקיסר הכי גדול אי פעם, מרקוס אורליוס, הוא כאילו המייסד של זה.
גור (42:25) שאני אתמצת איתך את זה בהכי זה, כי זה באמת שעות. אתה לא יכול לשלוט על הדברים החיצוניים, אבל אתה כן יכול להתאים את עצמך אליהם. ויש משפט שאני מאוד אוהב, אתה לא יכול לשלוט ברוח, אבל אתה יכול לכוון את המפרשים. יפה. ויש צד של זה שכאילו מה ש... כאילו, לא מוציא אותך כזה דוש כזה ואדיש, אבל היכולת להתמודד עם קשיים היא מדהימה, אבל לפעמים אתה צריך להיות סלע, אחי. גם אם זה, אתה יודע, גם אם זה יוצא רע לפעמים. אז זה נגיד משהו שמאוד עזר לי.
אלון (43:05) יש אירוע כזה שיצא רע, שאתה זוכר שזה כאב לך, שפעלת ככה ולא אחרת? התחרטת באיזשהו אופן? לא מתחרט על כלום. כאידיאולוגיה או כ... כאידיאולוגיה. מעניין. אבל יש משהו שאתה כן עושה אחרת?
גור (43:21) הייתי הולך ל-8200.
אלון (43:24) אז אין לנו מקרים, אחי, נקניק. מבין אותך, אחי. אבל זה היה צריך לעלות פה עוד לפני 8200, צריך את החמש היחידות מוקדם יותר ואת האימונים מוקדם יותר.
גור (43:35) מעניין אבל. שמע, אני מאוד אמיתי לעצמי. והרבה מה... אם זה סתם משהו קטן שלא שמתי לב, כאילו, בסדר, אני... זה, אבל דברים משמעותיים שאני חושב עליהם ומקדיש להם את הזמן שלהם, בסופו של דבר אני בוחר את ההחלטה שהכי נכונה לי באותו הרגע. נכון. ובגלל זה אני יודע שאני לא מתחרט על כלום. וזה חלק מזה, זה להיות כאילו איתן, וזה להיות אמיתי לעצמך, ולא להיכנע, אבל כאילו, אתה יודע, להתכמת.
גור (44:07) זהו. כן. אחי, מטורף.
אלון (44:10) אז בואו נדבר על איפה אנחנו נמצאים היום. היום אתה חושב לפני ברקלי, אתה סוף שנה ב', נכון, בתואר? סוף שנה ב'. ויש היום איזשהו מיזם שהוא פעיל, שהוא אקטיבי? כן. מה זה?
גור (44:26) אני מביא מוצר חדש לארץ, עם שותף, וזה היה רכבת הרים. כאילו זה עדיין רכבת הרים, אני כאילו... זה משהו שאפילו לא דיברנו עליו. המיזם הזה? לא. דברים שקרו בזמן האחרון שקשורים למיזם הזה. אז
גור (44:46) הגעתי לאיזה dead stall כזה, שכזה עובדים, עובדים, עובדים, אבל כאילו לא מתקדם כמו שאתה רוצה, ויש עדיין דברים שלא מתמלאים, אתה יודע איך זה עובד. יש לך אלף ואחת בעיות ואתה צריך לפתור אותן במקביל. אז היו כמה בעיות שממש התקשיתי עליהן,
גור (45:07) וזה שאני עובר עוד חודשיים, זה לא עוזר לי. אז כאילו, גם נהיה אלמנט של זמן, שאין לי פתאום זמן, ואני צריך למצוא אנשים וזה, וגם בצד של השותפות, כאילו, אחד השותפים לוקח איזה צעד אחורה, ושמתי בנקודה כזאת שאוקיי, זה מה שאני צריך להביא עכשיו עוד מישהו, צעד אחורה מדהים, כן? כן, זה היה טוב.
גור (45:34) כי זה נתן לי פתאום את הנקודה הזאת שאוקיי, אני יודע מה עכשיו אני צריך לעשות. במקום כזה לחיות באיזו אי ודאות וכזה קצת תחושה לא נעימה.
גור (45:49) ואז כזה, דרך זה, הגעתי שנייה לפני זה. התחלנו את הדבר הזה, את המיזם הזה, אאוריקה כזה. גם עניין של כזה, איך אין את זה פה. כן.
אלון (46:07) אתה רוצה לספר מה המוצר, או שאתה עדיין שומר את זה?
גור (46:09) אני עדיין שומר את זה. אוקיי. כשיגיע הרגע, יגיע הרגע. זה מוצר שקוראים לזה, מוצר קונסיומר גוד. אסנשל יומיומי, שכל אחד כזה...
אלון (46:22) בוא נגיד בעברית, כי אנשים לא... לא כולם עוקבים?
גור (46:26) מוצר צריכה לצרכן, תכלס. לצרכן, כן. מוצר לצרכן, שכזה ליום-יום.
אלון (46:33) שכאילו כל אחד כזה צריך? כן.
גור (46:36) משהו כזה קטן שכל אחד צריך.
אלון (46:39) מעניין. כן, אבל זה... אני לא יודע מה, אני לא יודע מה המוצר. אבל אני משתכנע איתך, אחי.
גור (46:44) כן, אז ממש, ההתחלה הייתה מטורפת, והגענו למוצר שהיפותטית היינו יכולים למכור אותו שם במקום, וכאילו אמרנו, אוקיי, עשינו את זה תוך חודשיים היה לי כבר זה, היה לי סאמפל ביד, שאפרופו, כאילו, הדבר שאני הכי אוהב, כאילו, זה, זה, אוקיי, יש לי חלום, ולהפוך את זה למציאות.
אלון (47:10) שכאילו, זה היה... אז למה פה אחרי חודשיים אתם כבר לא, כאילו, מתחילים להוציא את זה החוצה?
גור (47:15) כי אז הצד הפרפקציוניסטי יוצא. אתה רוצה לשפר את זה, ואז כאילו גם כל מיני אנשים ומנטורים נכנסים לחיים, ופתאום הגיעה איזו רמה של רצינות, של כמה אתה תופס את עצמך ברצינות, כמה אתה תופס את המוצר הזה ברצינות, האם אתה חושב שזה הדבר הכי טוב שאתה יכול להגיע אליו. עכשיו, יש טרייד אוף בין מוצר מושלם ללרוץ. כאילו, אתה כל הזמן יכול לעשות יותר, אתה כל הזמן יכול כאילו לעבוד וזה. ויש רגע שאתה צריך כאילו פשוט לרוץ. אז הגענו לרגע הזה.
גור (47:50) אחרי מסעות וטרלולים, אני טסתי לסין, וגם שם היה, זה אחד הרגעים הכי כאילו מנטליים, ופסיכיים שעברתי, חוויה שהורידה אותי למטה והעלתה אותי למעלה, זה היה מאוד מעצים. טסתי לבד, כאילו.
אלון (48:05) בשביל המוצר? בשביל המוצר. וספקים?
גור (48:08) כן, הלכתי לראות מעבדות וספקים וכאילו מפעלים, וזה היה מטורף. וואו. כן.
אלון (48:17) אחי, זה באמת מטורף. אתה מבין שזה לא נורמטיבי לטוס לסין, אחי, לראות מפעלים. זה באמת, אחי, צעדים יזמיים מאוד.
גור (48:24) כן, שמע, יש ספר מדהים. שאני כאילו ממליץ לכל אחד לקרוא, שזה Shoe Dog של פיל נייט. פיל נייט הוא המייסד של נייקי. ועם כמה שאמרנו שאני מאוד אנליטי וזה, יש בי עדיין את הצד הרוחני. כאילו, כל העולם הפילוסופי, וכאילו, למדתי המון ממנטורים ששלחו אותי דרך ספרים בודהיסטיים, וכל מיני דברים כאלה, טאואיזם, וכל מיני פילוסופיות שונות בעולם, כאילו, על שאלות, אז כאילו זה הולך איתי במוביל. ופיל נייט הוא כאילו מטורף בעיניי. הוא בן אדם מאוד רוחני, הוא רץ, כאילו הוא היה אצן בזמנו.
גור (49:09) היום בן 90 נראה לי.
אלון (49:11) הטכנאים הן טובות, אז הוציא את נייט.
גור (49:13) שמע אחי, הסיפור שלו לא יאומן, וגם הסיפור שלו היה בן 24. כאילו, בזמנו היה אוניצוקה. אני לא יודע אם אתה מכיר את זה, חברת נעליים יפנית, יפנית, יש להם את הטייגר, אם אתה מכיר. היא התחילה בתור חברה לנעלי ספורט לריצה של אצנים. וכאילו, הוא רצה לייבא אותם, רצה לייבא אותם לארצות הברית.
גור (49:39) ולקח את מה שהיה לו בכיס, טס ליפן עם חליפה, הצליח להגיע למפעלים שלהם, סידר פגישה, מתמצת, כן? אבל סיפור מטורף.
אלון (49:51) מה הבוטום ליין אבל? הגיע ליפן. הגיע ליפן. סגר עסקה,
גור (49:57) שם את כל הכסף שלו שהיה לו בזמנו למשלוח, הגיע המשלוח, הצליח למכור את כולו, גלגל את זה כמה פעמים. המפעל בסין התחיל להיות סיני, וכאילו לזיין אותו ולנסות למצוא ספק אחר וזה, גילה על זה, אמר אוקיי, סבבה, שניים יכולים לשחק את זה. התחיל את הברנד שלו עם צוות, שזה נייקי, גם עם עוד מיליון אנשים שכאילו בספר הוא מדבר עליהם וזה מטורף, אבל גם כאילו המון מנטליות וגם פילוסופיה יפנית, זה מדהים.
אלון (50:34) אז אני אחבר את זה לעכשיו, אתה בחור בן 24. אמת. עוד חודשיים וחצי, שלושה אז, טס לשנה לימודים בארה״ב, באמצע תואר, ואתה אומר לעצמך, אני עכשיו טס לשבוע לסין לראות מפעלים. כן. מה המערכת שיקולים שקורות שם? כאילו, איך אתה יודע להחליט שזה הדבר הנכון שאתה רוצה לעשות?
גור (50:53) זה קרה לי, יש לי עוד דוגמה כזאת לפעם קודמת, אז המוצר הזה צריך לעבור מכון תקנים. עכשיו, מי שלא עבד עם מכון התקנים יודע שזה תהליך איטי. אז כאילו, אני אכלתי עצבים, אמרתי, לא עונים לי למיילים, זה קמתי, הלכתי. ראיתי בעיניים שלי, קיבלתי את התשובות שלי, הצלחתי להתקדם הלאה. ה-hands-on זה הדבר הכי חשוב שיש. אתה לא יכול לסמוך על דברים, על אנשים אחרים שיעשו את הדברים שאתה צריך לעשות. אז אמרתי, אוקיי, יש לי איקס מפעלים שאני רוצה לעבוד איתם, אני יודע על המוצרים רק של שתיים,
גור (51:30) אני צריך ללכת לראות, ואז אני אקבל את התשובות עכשיו. כן, זה יעלה לי בכסף, זה יעלה לי בזמן, אבל זה גם יחסוך לי זמן long term. נכון. אז פשוט אמרתי, יאללה, fuck it, אני צריך לעשות את זה. כי אם לא, זה יכול למתוח אותי עכשיו עוד איזה חודשיים, שאין לי זמן. פשוט עשיתי את זה, זה היה חוויה מדהימה.
אלון (51:50) כי רצית, טסת. כי רציתי, טסתי. והיה איזה הישג כאילו, כשחזרת לארץ, אמרת, כן, טוב שזה קרה? לא.
גור (51:56) וואו. כן. כן, אבל לא.
אלון (51:58) אני מבולבל לגמרי.
גור (51:59) אחי, הטיסה הזאת, כמו שאמרתי, זה היה רגע מאוד קשה. כי טסתי, בדקתי, היה לי את הציפייה הזאת של, זהו, אני חוזר עם מוצר ביד. כאילו, כבר תכננתי, אני הולך לעשות את ההזמנה שלי. וואו. חזרתי עם מוצר לא טוב, שלא עומד בסטנדרט שאני מוכן לשים את השם שלי עליו בהמשך. וכאילו, סומווארס. ואז מה מכאן? ואז התחיל פקפוק עצמי.
גור (52:27) ושזה היה לא ברכה, אבל כאילו זה מדהים. כי כל פעם שמשהו רע קורה, אני אומר לזה תודה. כי זה טוב. זה גורם למוח שלך לפעול בצורה אחרת. ואני בן אדם שמאוד קשה על עצמו. תכונה טובה, רעה, כל אחד לוקח את זה לאיך שהוא לוקח את זה. אבל העניין הזה,
גור (52:48) שקורה משהו רע, ואתה פתאום כזה, בתור בן אדם מאוד אנליטי, שמחשב את הצעדים שלו וזה, טוב, איפה טעיתי? ומה לא ידעתי? אז כאילו, זו עוד טעות
גור (53:01) שזכיתי ללמוד ממנה. ו... והיה לי שם את זה. יש לי בלי הכרות עכשיו, אבל... אה, נפעל? לא, לא, לא. התחושה הזאת, הרגשתי פתאום שאני לא מי שאני חושב שאני. כאילו, האם אני באמת טוב כמו שאני חושב? האם אני באמת, כאילו, מה אני פאקינג עושה פה? אני באמצע סין, גרגיר אבק בעולם מטורף, וכאילו, גם הספקים נותנים לי פידבק, כאילו, אתה מטורף. מה אתה עושה? למה אתה פה?
גור (53:40) לא יודע. חשבתי שזה מה שאני צריך לעשות, וכאילו, האם זה מה שאני צריך לעשות? בדיעבד כן, חד משמעית. כי אחרי זה, כשחזרתי וכאילו, אתה יודע, אתה עדיין, אני עדיין תואטה מזה, אבל זה שולח אותך לחשוב. וכשאני חושב, אני טוב. אז תוך שלושה ימים, כאילו, בתוך ה-down ועדיין הבלבול העצמי, כאילו מצאתי את הפתרונות שלי, וכזה לא הודעתי עדיין כי זה קצת גבולי, אבל אחרי זה כאילו עשיתי את כל המחקר והכל כאילו סבבה, הכל תופס, מצאתי את הפתרון שלי, ואז הגעתי לצד שאני מדבר עם המנטורים שלי, ועם האנשים שמלווים אותי לאורך הדרך.
גור (54:26) ואז שוב פעם, נפילה ענקית. אומרים, גור, המוצר הזה טוב, עשית עבודה מטורפת, יש לך את ברקלי, יש לך את פאקינג ברקלי עוד חודשיים.
גור (54:40) אתה יודע שהאחוז הצלחה שלך בפרויקט הזה נורא קטן, אתה צריך שכל כך הרבה דברים יסתדרו לך, כדי שזה יצליח. ואז כאילו אני חושב לעצמי, פאק. כאילו כבר, איכשהו הצלחתי לחזור על הסוס, מפילים אותי שוב פעם. וזה פידבק שקיבלתי מכמעט כל אחד שהתייעצתי איתו. כי אני עדיין בנקודה, להזכיר, אני עדיין בנקודה שהיפותטית בצד האופרטיבי, אני לבד. לא הכנסתי עדיין את האיש הנוסף שאני צריך, או את האנשים.
אלון (55:15) בעצם השותף הוא שותף שקט? כן. ואני פתאום כזה...
גור (55:22) טוב, אבל התקשרתי אליכם כדי שתעזרו לי לפענח את הדבר השני. כאילו, מי הבן אדם שאני צריך להכניס? אוקיי, זה סבבה, זה סבבה. כאילו, שתעזרו לי לחשוב. ואז כאילו, ההזדמנות שלך בברקלי הרבה יותר שווה מההזדמנות שלך פה. כאילו, הטרייד אוף לא שווה. אם אתה מבזבז בממוצע שעתיים ביום בברקלי, זה לא שווה את זה. אתה צריך להיות בברקלי. הייתי, אני בן אדם שמאוד קשה לו, אני, אתה יודע, זה לוותר על חלום, זה לוותר על בייבי. דיכאון.
אלון (55:57) ממש. אבל היום החלום הזה עוד בתוקף? עוד קורה? נגיע לזה.
גור (56:01) כן. כן, כן, כן.
אלון (56:03) תכף קורן, אחי, אני בטח.
גור (56:05) אז זה, ואז זהו. כבר ממש רשמתי את הסיכום שלי ושלחתי לגור של העתיד. אם אתה רוצה לחזור לזה, תיגע בדברים האלה.
אלון (56:16) מה זה הסיכום שלך? סיכום של העסק. אתה מול עצמך מסכם? כן, הקפאתי. והשותף איפה הוא? מה ההשפעה עליו?
גור (56:24) דיברנו על זה. השותף, שותף מדהים, עוזר לי בכל הצד המחשבתי, והוא הכי תומך בעולם, הוא אומר לי, אני מאמין בך, אני סומך עליך. וואו. ככה, כאילו, מה שאתה חושב.
גור (56:43) ואז סיכמתי, נשבע לך, כאילו בשנייה שאני מסיים להקליד, אני מקבל שיחה. עכשיו, השיחה הזאת זה מעוד בן אדם, עוד מנטור שכאילו ליווה אותנו לאורך הדרך, שהוא מבוסס בישראל. שתי המנטורים האחרים הם שתי אחים בריטים מדהימים וגאונים שאני מאוד מאוד מעריך אותם. והמנטור הזה הוא בחור ישראלי, יבואן, מאוד מקושר, כאילו גם מטורלל וגאון כזה.
גור (57:16) אמ... כאילו, שיחה של איזה 6 דקות. סתום את הפה, עשית עבודה בת זונה, יאללה, בוא נרוץ, תכניס אותי, בוא נתקתק את זה. וואו. פתאום אני על הסוס שוב. חכה. אוקיי, זה, זה, זה, מחכה כמה ימים, קבענו פגישה, דחה אותי כמה פעמים, שיחת טלפון, זריזה, 10 דקות. פתאום הטון משתנה.
גור (57:41) שוב פעם, בחוץ. כאילו, טוב, נו, זה לא זה, זה לא זה.
אלון (57:44) למה, אבל, למה בחוץ?
גור (57:45) כי דברים לא מסתדרים, וכזה הוא שאל אותי שאלות שבאותו רגע התקילו אותי, ולא, כאילו, לא, אני מסתכל עליו בתור יועץ. כאילו, מישהו, אני, אין לי את הניסיון עדיין שיש לך, ואני רוצה ללמוד ממך איך לחשוב על הבעיה בכלל.
גור (58:03) וכזה, הוא מאוד לחוץ בזמנים. אז כאילו, זה היה גם שש דקות של כזה, לא באמת הגענו לשיחה הנורמלית, וכזה, שלחתי לחשוב שוב פעם. ואז הייתה עוד שיחה שהתנהלה טוב, כאילו ממש.
אלון (58:22) התנהלה טוב או לא טוב?
גור (58:23) כן, כן, שהתנהלה טוב, ומאז אנחנו על הסוס, ובעזרת השם אנחנו עוד רגע כבר שם.
אלון (58:29) היום זה קורה, הוא בפנים? היום זה קורה, הוא בפנים? יש מוצר חדש כאילו? המוצר כבר קיים? פעיל? כן.
גור (58:35) הוא עדיין לא פה.
אלון (58:37) איפה הוא עכשיו? סין גם? כן, כן, כן. מה אתה אומר? סין, אין לו סין. כן.
גור (58:43) ושמע, יום אחד ככה, יום אחד ככה, זה מטורף. אבל גם, כל העניין הזה של הדיכאון, זה שנייה וחצי. תוך שנייה זה משתנה, זה נותן לך, זה גורם לך לחשוב, של כאילו, הכל בראש. כן. אז אתה יכול גם להחליט.
גור (59:03) איזה מטורף. אתה מחליט, שנייה. אני לא, אז כאילו, גם הדיכאון הזה, זה היה כאילו, אני לוקח את זה למקום טוב, זה מוטיבציה. סבבה. בוא נמשיך לחשוב. אני לא בן אדם שמוותר בקלות.
גור (59:18) בוא נראה.
אלון (59:19) קודם כל זה מדהים, ועכשיו אנחנו כבר קצת לקראת סיום, אבל יש שני נושאים שאי אפשר לדלג עליהם. הראשון זה אתה ואבא שלך, אחי. אני ואבא שלי. מה שהוא עשה לך.
אלון (59:31) הפתיחה שהתחלנו איתה זה היה שעברתם דרך כילד, כעולה חדש לישראל, מסין, כל חיי הבגרות שלך היו שונים משל ילד רגיל. אבא שלך, מה שאני מכיר ממך, היה דמות מאוד דומיננטית.
גור (59:45) כן, אבא שלי היה דמות מאוד דומיננטית, ובמקביל גם אבא שלי לא היה הרבה מתי שאני הייתי ילד. אבא שלי היה צריך עדיין להישאר בסין, ולהמשיך לעבוד שם בזמן שאני, אימא שלי ושתי האחיות שלי עלינו לארץ. אז הייתי רואה אותו כאן בחודשיים, פעם שלושה לכאן, הייתי טס אליו לפעמים. אבל תמיד, כל יום, דיברנו, כאילו הכי נוכח שיש.
גור (1:00:12) וסתם, אבא שלי, מאז שאני זוכר את עצמי, היה שולח לי מניות והיה עובד על החוש הכלכלי שלי של אוקיי, זה קורה, מה יגרום לזה לקרות?
אלון (1:00:21) מה זה מניות? כאילו, גרפים? איך לקרוא גרפים?
גור (1:00:23) כן, כן, כן, גרפים. מה, מאיזה גיל? 13, וואו, 12. טוב. אז שולח אותי למכולת עם 34 שקל, אומר לי, תחזיר לי 27% מזה. גדול.
אלון (1:00:39) כאילו, מה?
גור (1:00:43) סתם, הוא היה כזה בדברים הקטנים.
אלון (1:00:47) אה, אתה רואה את עצמך כאבא ממדל את זה? כן?
גור (1:00:52) לא, חד משמעית. אני חושב שזה כאילו אתגר מנטלי, זה תמיד טוב.
אלון (1:00:59) אז אני כאילו מדמיין את הפרצוף שלו, שהוא שמע שאתה עושה שלוש יחידות בתיכון.
גור (1:01:02) איך הוא הגיע? לא, לא, אבא שלי זה... לא עניין אותו? הוא היה הרבה בחו״ל. אה, שמע, אני הייתי מטורלל בתור ילד.
אלון (1:01:11) אבל זה מעניין כי הוא כן החדיר לך את המספרים, את הגרפים, את המתמטיקות והאחוזים.
גור (1:01:15) קשה להסביר את זה, אחי. כי אני בן אדם של מספרים, אבל גם פשוט לא עניין אותי. לא עניין אותי ללמוד, זה כאילו, לא ראיתי ערך בזה.
אלון (1:01:29) אז כאילו, תכלס את המסע שלך כ... בוא נגיד, בלי להגיד מילים גדולות מדי, אבל כתלמיד, כאילו כמישהו שלומד, זה התחיל רק אחרי צבא. כן. כדמות, כאני גור, אני אדם לומד. כן, חד משמעית. אתה מאמין שהיה יכול להיות מצב שאצל גור היה מאוחר מדי, שהיה מאוחר מדי ללמוד דברים כאלה?
אלון (1:01:48) כן. מתי היה כאילו, אין חזור?
גור (1:01:52) לא יודע להגיד בדיוק מתי, אבל אני חושב שמה שאני עשיתי זה היה הרגע המושלם. אני חושב שאם הייתי טס לטיול לפני, לפני, כאילו, לפני ששיפרתי מתמטיקה לצורך העניין, יש מצב שלא הייתי משפר. כן.
אלון (1:02:11) למה אני שואל? כי יכול להיות שעכשיו מאזין לנו חייל בן 19-20, לקראת שחרור, וגם יש לו את שלוש יחידות, והוא היום עם הבגרות הכי טובה בעולם, וגם יש לו ארבע יחידות, עדיין. כדי להשיג לימודים ריאליים מסוימים, הוא חייב את החמש האלה.
גור (1:02:26) ארבע גבוה חמש, כן.
אלון (1:02:28) זהו, והוא שומע קולות, שתואר אקדמי כבר לא רלוונטי, ורק תוארים מקצועיים בלבד, ואולי גם הם יוחלפו ב-AI. אז מהפרספקטיבה שלך היום,
אלון (1:02:40) כתלמיד רענן, של גילאי ה-20 בעצם, של לקחת את ה-second chance שלך אחרי הצבא, ללמוד דברים, וכן בסוף זה בא לידי ביטוי גם בעסקים שאתה עובד בהם וגם בלימודים שלך, וגם כשהפכת למצטיין דיקן, יאללה, אתה תמיד מצטיין, אחי. כן. לדעתך, המסרים האלה הם נכונים, לא נכונים? אתה פוסל אותם, חולק עליהם?
גור (1:03:00) המסרים של יש מצב ששום דבר לא יהיה רלוונטי, את זה אי אפשר לדעת. יש לי דעות לגבי כמה נושאים, כאילו כמה סקטורים בעולם, שדי קל להבין שזמנם תם. מה להגיד? תן לי שנייה בריף. יש לי דעה לא פופולרית. אבל לדעתי, קונסולטינג, כל העולם הזה של ייעוץ, זה, אני חושב שהם מטרות רכות. וגם, אתה יודע, אם זה,
גור (1:03:31) אפילו אנליזות של מספרים וזה, כי אין דבר שאתה לא יכול לעשות עם Claude. זה שאתה מבין בזה, עוזר לך להגיע לתוצאה יותר טובה. אבל הכל אפשרי.
אלון (1:03:42) כן. גם בסוף השאלה זה לא רק האם הוא עושה את כל העבודה, כן. אלא האם הוא עושה 95% מהעבודה.
גור (1:03:49) חד משמעית. אני מאמין ש... אוקיי. אני אומר איזה דבר כזה. AI לא יחליף אותך. AI לא יחליף אותך. בן אדם שטוב יותר ממך ב-AI, יחליף אותך.
אלון (1:03:59) נכון, אבל זה כן סיסמה שהיא טיפה באוויר, כי בסוף אם יש לך מפעל עם 100 עובדים וה-AI עושה היום, או בן אדם אחד שעובד עם AI עושה עבודה של 95 אנשים עם AI, אז 95 אנשים הולכים הביתה, כי אין להם יותר את העבודה, אתה מבין?
גור (1:04:13) בגלל הבן אדם האחד הזה.
אלון (1:04:15) כן, בגלל שהכלי של ה-AI היה קיים. סבבה. יש פה איזשהו שילוב של זה. כן. בסוף הבוטום ליין, אחי, פשוט תלמד AI. חד משמעית.
גור (1:04:22) זה הבוטום ליין. חד משמעית.
אלון (1:04:23) ואיך היום אתה עם AI? איך הממשק שלך היום יומיומי נראה בגדול?
גור (1:04:30) אין יום שאני לא משתמש בו, נעזר בו, כאילו... מה נגיד? תן לי דוגמאות. אוטומציות פשוטות שעוזרות לי להחכים ולנהל את היום יום שלי. עסקי? גם, ברור. בניתי בזמן המילואים, אתה יודע את זה, בניתי מערכת אוטומטית של אייג׳נטים שמנהלת לי את כל הציר השיווקי, שמייצרת לי פוסטים ועושה לי את כל הברנד קיט לאינסטגרם לצורך העניין.
אלון (1:05:03) בוא נדבר על זה טיפה יותר לעומק, כי אנשים שומעים הרבה את המילים אייג׳נטים ואוטומציה, וזה כאילו כמי שלא בתוך זה, נשמע לך כמו סינית, למרות שאתה יליד סין, אחי, סינית כזה במובן שזה לא ברור, כאילו.
גור (1:05:15) שמע, אחי, כמה שאתה נכנס יותר לעומק, זה נשמע יותר כמו סינית. כאילו, באמת, כדי להבין את הדבר הזה, הכי טוב לדבר על זה, כאילו, כאן. נכון.
אלון (1:05:28) בגובה האמיתי. כשאתה מעמיק, זה כבר נהיה בלתי אפשרי לעקוב.
גור (1:05:30) כן, אתה מתחיל לדבר על אלגוריתמים ומודלים סטטיסטיים, וכאילו, בסופו של דבר זה כן זה, אבל... תספר עכשיו לאימא שלי מה זה אלגוריתם ומודל סטטיסטי, ואיך היא משלבת את זה, כדי שהקומקום שלה ירתח בבוקר, ואתה... מה?
גור (1:05:46) אז כאילו, כדי להבין את זה בצורה הכי טובה, קודם כל צריך להבין מה זה יכול לעשות, איפה זה יכול לפגוש אותך בחיים, ואמרת משפט יפה לפני שהתחלנו את זה, מה שאתה לא יודע, אתה לא יודע שאתה לא יודע אותו. אז כאילו, להיכנס לעולם הזה, להיכנס ליוטיוב, שזה המקום הכי טוב בעולם ללמוד, להשתמש ב-AI כדי ללמוד על AI, כאילו זה דברים קטנים שאתה לא באמת יודע שאתה יכול לעשות עם זה, שיכולים לשנות לך את החיים. וכמה שאתה נכנס, זה רביט הול. כן.
גור (1:06:17) זה כדור שלג, אתה מתגלגל, אחי. ברגע שאתה מתחיל, אוקיי, התמכרת. נכון. ראיתי את זה עליך. כן. כאילו, אתה, אחי, זה היה מאוד קיצוני. כמה יואוים שמעתי.
אלון (1:06:29) יואו, וואו, איזה יפה הוא עשה, יואו.
גור (1:06:31) אני לא מאמין.
אלון (1:06:33) כן, הייתה לי איזו שיחה עם חבר, שהפורמט של קלוד קוד, פריצת הדרך שהוא הביא, זה שהוא הביא בעיניי משהו שהוא טיפה אלוהי. חד משמעית. אחי, יש לך... אני אוהב שאתה מתלהב מהדוגמה. אחי, כי זה נכון. כי מה זה אלוהים, אחי? בתפיסה, מה זה אלוהים?
גור (1:06:49) הבן אדם שיודע הכל.
אלון (1:06:50) שיודע הכל, ושהמרווח בין המחשבה למציאות פיזיקלית הוא ככה. ויהי אור.
גור (1:06:56) אחי, בא לך לבנות היום אתר,
אלון (1:07:00) ויהי אתר. ויהי אתר, אחי, זה כזה. ככה.
גור (1:07:02) זה ממש משהו כזה. מעבר לזה, אחי, יש לך כל כך הרבה שימושים. כאילו, אוקיי, הנה דוגמה קטנה. דוגמה קטנה שהייתה יכולה לקחת לי הרבה יותר זמן, אבל ככה אני עושה את זה. אני בן אדם שאוהב להיות מעודכן בחדשות ובמה שקורה,
גור (1:07:22) ואני לא אוהב לקרוא על זה כאילו באתרים וזה, כאילו, קשה לי עם לקרוא את הדברים האלה. אני אוהב את זה כאילו קצר על הדרך, כאילו, לסכם לי. אז יש לי, זה אפילו לא agent, זה כאילו זה משהו הכי בסיסי בעולם שזה...
גור (1:07:43) לא יודע איך קוראים לזה, כאילו... תוספת... מה, Cowork כזה? לא, כן, תוספת ב-Claude, שאתה פשוט אומר, אוקיי, תביא לי את כל ה... לי את כל... כל יום בשעה תשע, תביא
אלון (1:07:56) אה, סקיידול טסק.
גור (1:07:57) כן, סקיידול, כאילו, הטסק. תעשה לי איזה, כאילו, תסכם לי כל מה שקורה במזרח התיכון כל יום בתשע, תעמיק.
אלון (1:08:05) עכשיו, זה קשה לבצע את הדבר הזה? כאילו מי שלא גאה?
גור (1:08:09) יותר קשה לקום ללכת לעשות פיפי.
אלון (1:08:13) מאשר לבצע את זה.
גור (1:08:14) אחי, זה שטויות. אתה יכול לומר לו לעשות את זה.
אלון (1:08:17) פשוט להגיד לו במילים. כן. אתה כותב לו בתיבת צ׳אט.
גור (1:08:20) ככה, אחי. וזה... שמע, אתה יכול לקחת את זה לעולם הזה, אתה יכול לקחת את זה לעולם אחר. אתה יכול היום עם כל הקונקטורים שיש ב-Claude. מה אתה לא יכול לעשות, אחי? אתה יכול במקום אחד גם לייצר סרטון מטורף שלך, נלחם בנינג׳ות. נכון. אתה יכול גם... מי שמכיר, מכיר. מי שמכיר, מכיר. גם אתה יכול לשלוח מיילים בצורה אוטומטית, תקרא את כל המיילים, תסכם לי את כל המיילים. אתה יכול, כאילו, יש לך את ה-Dispatch ב-Claude.
אלון (1:08:50) אחי, אתה יכול לבנות אפליקציות, אחי.
גור (1:08:52) הכל, אתה באמת יכול לעשות הכל. וכל האקו-סיסטם, כאילו, רק גדל ומשתפר.
אלון (1:08:58) כן. זה ממש המילה, שבעצם מערכת אחת, בעצם, זה ידעתי גם מה שאני אמרתי, אם אתה זוכר, בסרטון של אבו אתה שידעתי, שאמרתי שזה מודל ה-AI האחרון.
אלון (1:09:09) עכשיו, יכול להיות שיהיו עוד, כן? עוד, נגיד Codex יצא, לא עשה אותו רעש של קלוד קוד. קלוד קוד איך שהוא בנוי, שהוא בעצם תמנון שמחובר להכל, והוא רק מתחבר לעוד ועוד דברים, והדברים שמתחבר אליהם הם גם משתכללים תוך כדי תנועה, אז הוא בעצם משתכלל מה, כאילו, הוא כמו עושה ריבית דריבית על עצמו, כי כש-Higgsfield משתדרג, ו-Claude מחובר ל-Higgsfield, ואתה יכול להפעיל את Higgsfield דרך Claude, אז Claude הופך ליעיל יותר, כי אתה לא צריך עוד כלי, אתה בתוך זה עושה את הכול.
אלון (1:09:38) כנ״ל אין ספור מערכות אחרות.
גור (1:09:40) כן. שמע, אחי, זה לא יאומן, וכאילו, תכלס, אנחנו רק בהתחלה. שמע, גם העולם הזה שאנחנו מסתכלים עליו, עם כמה שזה העולם הכי גדול, זה לא. כי AI משומש כבר בהרבה מקומות, בעולמות הצבא, בעולמות העסקים, כאילו אימפריות משתמשות בזה, כאילו כל העולם הזה של ה... שאתה מכיר את Wonderful לצורך העניין, אז כאילו חברה שבאה, אומרת, אוקיי, יש לך בעיה, אתה רוצה שנפתור אותה עם agent? כן, יאללה, סבבה, יכול לעשות הכול. ויש לך מערכות אוטומציה שיכולות לייצא לך מידע, אתה יכול ממש, יש לזה knowledge base,
גור (1:10:24) שאתה מייצא את המידע שמפוזר לך בכל המערכות שלך, זה מקום אחד. מטורף. מטורף, אחי.
אלון (1:10:34) ככה לסיכום, אני רוצה שנחשוב רגע על גור בן ה-20, כן, יש לך את הגב כמוני בגיל 20, ולא חגגת 21 עדיין. נכון, זה נובמבר. נובמבר, כן. אז ככה, לגור בן ה-20, ומה היית אומר לו? כי הוא טיפ מספר 1, זאת אומרת, אם הוא יודע את זה אז, הוא היה עושה פחות טעויות ומגיע לאן שהוא רוצה יותר מהר, והיה יותר נהנה מהדרך.
אלון (1:11:01) האם זה קיים?
גור (1:11:02) לא הייתי אומר לו כלום. ככה? אם הייתי יכול לומר לו משהו, הייתי אומר, קנה ביטקוין או משהו כזה, אפילו שכבר אז זה לא היה כזה רלוונטי, אבל... סתם, אחי, אני חושב שכל אחד מגיע לאן שהוא היום בזכות הדרך שהוא עובר. אתה מאמין בקיצורי דרך?
גור (1:11:21) כן. בדברים מסוימים. נגיד אם יש רמזור שאני לא אוהב, אני יודע שאני יכול לעקוף את זה, אבל...
אלון (1:11:27) עם האמר, תעלה אחי מהצד. חוצה אצל אילים באמר. גור, תודה רבה לך, אחי. שלי, אוהב אותך. אוהב אותך מאוד מאוד מאוד. אח שלי.
