רוצה להיות בשליטה על חייך? זוגיות, קריירה ובחירות בחיים עם ירון בר

טיזר

ירון (0:00) What the fuck happened? איך? אם תחזיר אותי היום, שאני איך שאני היום, לגיל 21, יש מצב שאני משנה את כל התמונה. כל הכסף שמתי בקריפטו. כי לדעתי בערך איזה 70% מהכסף ירד. לא, זה מאפס, אתה מתחיל מה? חודש ראשון עשיתי 500 שקל.

אלון (0:14) ירון, תגיד, אחי, מה, זה כולל להקפיץ מסוק על זה שנקרעה לי הנעל? עכשיו מתחיל איזשהו טרנד ברשתות החברתיות, שאומרים לא להפקיד לפנסיה, למשוך את כל הפנסיה.

ירון (0:26) איך תמשוך את הכסף בלי מס, אחי? איך? מי ייתן לך למשוך את זה בלי מס? זאת צומת, אתה מתחיל מאפס, משכר לשכר. אני לא יכולה לדבר עכשיו? היא גם לא דיברה אנגלית, אז זה היה גוגל טרנסלייט. אני למדתי אז סנטולוגיה. עכשיו גם היה, אתה יודע מה? נקודת מפנה.

הפרק

אלון (0:44) אוקיי, אז שלום לאורח שלנו של היום, ירון בר. או בכינויו ירון מיליון. איזה כיף להיות פה. קודם כל, כיף שבאת. כיף גדול לארח אותך. כיף שהזמנת אותי. בטח, בטח, בטח. ויש לי הרבה נושאים שאני רוצה לדבר איתך עליהם.

אלון (1:02) ממקומך בחיים, כשאתה מסתכל על חבר׳ה בני 20, צעירים, היום במלחמה, בכל המצב הזה, לדעתי יש לך הרבה מה לתת והרבה ערך להביא. אה, בשמחה. אז אני אשמח ככה שמי שעוד לא מכיר, אז שתיתן לו איזה בריף, מי אתה, מה אתה עושה.

ירון (1:16) יאללה, בוא נזרוק איזה כמה מילים, מילות היכרות. בדיוק. טוב, אז אני ירון בר, אני בן 51, אז קצת עברתי צומת 20, מסתכל עליה מלמעלה. כן. היום אני עוסק, יש לי סוכנות ביטוח.

ירון (1:31) אני בפרק ב׳ של חיי. זאת אומרת, אני גרוש עם פרק ב׳, בת זוג שלי היא אוקראינית, שהכרתי אותה בכלל בדנמרק כשהייתי בארצות הברית. יש לי בן מנישואים קודמים, הייתי בארצות הברית, היא הייתה בדנמרק.

אלון (1:43) אה, אוקיי. את זה לא אמרת לי, רגע.

ירון (1:45) ואז נסעתי מארצות הברית לדנמרק. אה, וואו. אמרתי לה, אל תזוזי, אני בא.

אלון (1:49) וואו, נדבר על זה גם, אז מעניין.

ירון (1:51) כן, זה, לא בטוח אם סיפרתי לך את זה בעבר. אז אני בפרק ב׳, איתה כבר בארץ, אנחנו נמצאים בתהליך, אנחנו נמצאים בתהליך עכשיו מול משרד הפנים להקמת משפחה, ואנחנו חיים ביחד עם הבן מנישואים קודמים, שהוא איתנו, אני במשמורת משותפת עם הגרושה. אז אנחנו שלושתנו ביחד. בגדול זה אני. כן. יש לי עוד דברים אחרים שאני עושה, אבל בגדול זה ההצגה, בתור הצגה עצמית להתחיל את השיחה. זה מי שאני.

אלון (2:19) מדהים. ואם רגע נחזור אחורה לגילאי 20, איך ירון היה אז? וואו.

ירון (2:26) אחי, זה 30 שנה מהיום.

אלון (2:27) האמת, זה זמן. זה יותר זמן ממה שאני חי. נכון? כן, זה המון זמן. אשכרה.

ירון (2:34) תראה, אני אגיד לך מה. כשאני מסתכל היום מ-51 ל-20, אני אומר, וואו, הייתי ילד. אם תחזיר אותי היום, כשאני, איך שאני היום, לגיל 21, יש מצב שאני משנה את כל התמונה. מה אתה אומר? אבל כשהייתי בן 21, לא הרגשתי ילד. ועשיתי את כל הדברים שאני רוצה לעשות משם. זאת אומרת, יש כאן משהו, יש פה איזושהי פרופורציה, אתה יודע, זה לא חוכמה, כי אני מסתכל מזמן עתיד לכיוון העבר. הייתי משנה המון דברים שעשיתי בגיל 21. עשיתי המון דברים טובים, דיברנו על צמתים, היו לי הרבה פניות ימינה, שמאלה, שהייתי צריך להחליט.

ירון (3:13) חלקם טובות, חלקם אני מניח שהן טובות, כי אני לא יודע מה היה קורה אם הייתי פונה שמאלה. חלקם טובות מאוד, חלקם לא. אבל אני חושב שהייתי מאוד שונה. אני לא, אם תקח אותי ומישהו, כשאתה משווה אותי היום למישהו, למה שהייתי ב-21, אני לא בטוח שאני הייתי מזהה את עצמי.

אלון (3:33) מה ההבדל הכי מרכזי שאתה יכול לזהות?

ירון (3:36) אם אנחנו מדברים, אתה יודע מה, אנחנו מדברים על צמתים, נכון? כל הנושא של השיחה הוא צמתים, זה ההתייחסות שלי לצמתים. שונה לחלוטין. בגיל 21 זה היה יותר כבד. זה היה יותר, אני צריך לחשוב. זה היה, וואו, זו צומת. אני צריך להתייחס אליה בכבוד.

אלון (3:54) היית מודע לזה? לכובד ההשלכות של ה...

ירון (3:56) לחלק, לחלק מהדברים. לא להכל. היום יש דברים שאני יכול להגיד לך, שגם צמתים שהיו לי בגילאי 40, שהחלטתי לפנות ימינה, ואת האמת, אם הייתי יודע מה מחכה לימינה, לא הייתי פונה ימינה. אני שמח שפניתי ימינה, בסדר? אני ממש שמח שעשיתי את זה. אבל לא הייתי מודע לאן הדרך הזו הולכת. היום אני ממש,

אלון (4:19) אני עף על זה. אני מאוד מזדהה עם מה שאתה אומר עכשיו.

ירון (4:22) זה קטע, ולדעתי זה גם קרה בגיל 20, זה קורה לכל אחד. וזה קורה לכל אחד.

אלון (4:26) אבל יש כן איזשהו מצפן שעוזר לך להחליט, כן, הדבר הזה זה טוב או לא טוב, אני רוצה לבחור ככה או אחרת?

ירון (4:32) תראה, אני חושב בדיוק אתמול הייתה לי על זה שיחה עם מישהו, אני אספר לך את זה. אני חושב שבכללי, בדי צורה כללית, אני משווה את ההחלטה לאן אני רוצה להגיע. בסדר? זאת אומרת, יש לי תמונה די טובה לאיך אני מסתכל על החיים שלי, מה אני מצפה מכל תחום בחיים היום, מה אני מצפה מעצמי להפיק מאותו תחום בחיים היום, ואני מתייחס לזה, אם עכשיו תהיה לי החלטה לעשות כלפי אותו תחום, אני פשוט מתייחס, אוקיי, האם ההחלטה הזאת, ימינה או שמאלה, שאני אבחר, היא תוביל אותי באמת לאן שאני רוצה להגיע לשם, או לא.

ירון (5:08) על סמך הנתונים שיש לי עכשיו, בטוח שיש נתונים שאני לא יודע אותם, על סמך הנתונים שיש לי עכשיו, האם זה יעזור לי או לא. פעם זה היה לי יותר קשה להחליט. היום אני יכול להגיד לך שאני מאוד, אולי כי, אתה יודע, עד גיל 51, יש מלא צמתים ומחלפים לחצות. וחלקם גם אין ימינה ואין שמאלה, ואתה צריך להמציא את הדרך. היום אני מסתכל על זה בצורה מאוד קלילה. אין כל כך דברים שהם מהותיים. זאת אומרת, הגישה שלי היום, אני מרשה לעצמי לפנות ימינה ושמאלה.

ירון (5:39) אני מרשה לעצמי, הגעתי לנקודת החלטה שאני צריך להחליט, יש לי את הנתונים, החלטתי ימינה. יש מצב שיותר מאוחר אני אחליט, אני אחשוב לעצמי, וואו, זו לא הייתה החלטה נכונה.

ירון (5:50) לגיטימי, אין בעיה. אני מחליט מעכשיו לפנות לעשות משהו אחר, פניית פרסה. אני חוזר אחורה, אני אפנה ימינה, אני אנתב את זה לכיוון אחר. כאילו, זה לא שאתה מחליט פעם אחת וזה לכל החיים, ואני מחויב עכשיו ללכת עם זה עד הסוף. אתה הולך ליעד מסוים, אתה הולך לכבוש איזשהו הר. בסדר, אז פניתי ימינה בצורה לא נכונה, אתה חוזר בדרך כמו שאתה חוזר בדרך, אחי, שם את ה-Waze, מחשב מסלול מחדש. אז הדרך שלי היום היא די לחשב מסלול מחדש, כשאני, אם אני עושה החלטות.

אלון (6:18) אז בוא נגיד, הגישה הזאת מאפשרת לך לקבל יותר החלטות, יותר במהירות? או שאתה יותר כאילו, הוא תוהה אם זה מאפשר לך לבחור יותר, ואז להבין יותר מה טוב לך, או שאתה יותר כזה מהסס לגבי ההחלטות? מה הגישה הנכונה לדעתך?

ירון (6:39) אני בעד החלטות, העיקר להחליט. לא אכפת לי אם זה חיובי או שלילי. אתן לך דוגמה. הייתה לי דירה בבאר שבע, דירה להשקעה. היינו ביחד איזה חמש-שש שנים. אתה והדירה? אני והדירה. לא גרתי שם, כן? היו שם דיירים, יצאו, חזרו, יצאו, חזרו. נכנסה קורונה, דייר אחד עף משם, נתקעתי בלי שוכר, מחפש, חוזרנו. אחרי איזה 5-6 שנים עשיתי, אוקיי, בוא, שקלול, בוא נראה. אמרתי, הערך של הדירה עלה, כמות ההוצאות שהוצאתי על הדירה, אני פלוס-מינוס, אם אני מוכר את הדירה, עכשיו אני באפס. זה כאילו מאוזן, לא הרווחתי, לא הפסדתי.

ירון (7:11) אמרתי, אוקיי, זה לא מה שציפיתי אחרי 5-6 שנים. אמרתי, אני מוכר אותה, מכרתי אותה, כל הכסף שמתי בקריפטו. מה אתה אומר? כן. וואו.

ירון (7:22) שבאותה נקודת זמן...

אלון (7:24) רגע, נשים את זה על השולחן, יש פה צומת מאוד דריך עצמית. יש כאן צומת. אתה מעולם הנדל״ן לעולם המטבעות הדיגיטליים, עוד בקורונה, 2020. כן, בסדר. All in על המטבע.

ירון (7:34) כן, זה לא על המטבע, אחי, זה על איזה פלוס, מינוס, 20, קצת יותר מ-20 מטבעות.

אלון (7:40) אוקיי. יותר אפילו. מפוזר בצורה...

ירון (7:41) מפוזר. פיזרתי את זה. החלטתי שאוקיי, זה, ישבתי, עשיתי למידה מחדש, טה-טה-טה, והגעתי למסקנה, אוקיי, זה הסיכון. בוא, קריפטו בעצמו הוא די תנודתי, מאוד. מאוד. מתוך עולם הקריפטו, הביטקוין הוא הכי פחות תנודתי כמעט. הוא נחשב סולידי בעולם הקריפטו. אז פיזרתי את זה, סיכונים. אמרתי, אוקיי, אני לוקח גם כן את האקסטרים, אלה שיכולים להימחק ולעלות למעלה, ועד לקריפטו. עכשיו תשמע, לשים את כל הכסף בקריפטו מצד, קודם כל, זו הייתה החלטה שהחלטתי, מתוך ידיעה שיש מצב שהכסף הזה יימחק

ירון (8:17) ויש מצב שתהיה לי פה בוננזה. בוא נגיד בינתיים, את הבוננזה לא קיבלתי, כי לדעתי בערך איזה 70% מהכסף ירד. מה אתה אומר? כן. אבל זה בסדר, כי נכנסתי, הייתה לי נקודת החלטה שאתה יודע לאן אתה הולך, אתה יודע שזה אזור מסוכן, אתה יודע שזה ה... אחי, זה הים שאתה הולך לשחות בו. בוא, זה ים עם כרישים, זה ים שהולך, הוא תנודתי. זה הולך מה שלהיות שם. אני הולך לישון בלילה בשקט. שמע, אני הולך, אני אפילו לא חושב על זה. זה לא מזיז לי. הכסף הזה יישאר שם.

ירון (8:47) או שהוא יימחק לגמרי, או שאני אצא משם עם בוננזה בעוד איזה 5-10 שנים.

אלון (8:53) תראה, מתישהו זה אולי יקרה. כן? כן. לא סופר את הדקות לזה. כן.

ירון (8:58) ההכנסה שלי זה מהעסק. אני חי מהעסק, העסק מייצר, אני מייצר שם את הכסף שאני צריך, את הכסף להשקעות, לחיסכון, לכל מה שאני עושה בתחום החיים. הקטע עם הקריפטו הוא משחק. עכשיו, מישהו אחר, אתמול דיברתי עם מישהו ואומר לי, וואי, סליחה, דיברתי עם מישהו ואומר לי, וואי, אז בעצם עשית החלטה לא נכונה עם הדירה שמכרת אותה. אני אומר, לפי הנקודת מבט שלך, אתה צודק, לפי הנקודת מבט שלי, לא. אחי, קניתי דירה, מכרתי דירה. נכנסתי לקריפטו, הוא עלה, הוא ירד, הוא קרס.

ירון (9:31) אני עדיין בפנים. אתה יודע כמה ניסיון צברתי? אתה יודע, עכשיו, מחר אני הולך לקנות דירה, אני לא מתרגש. אני יודע מה הפרוצדורה. מחר אני רוצה להשקיע, אתה יודע, במקומות אחרים, אני לא מתרגש. אני יודע מה הפרוצדורה. אני הולך לישון, אני שם את הראש על הכרית, אחי, אני נרדם. לא חושב מה קרה לדירה, מה קרה לקריפטו. אז אם אני חוזר לשאלה הראשונה שלך על החלטות,

ירון (9:51) זה אני, ויש אנשים שיגידו שאני טועה, מה אכפת לי, זה חיים שלי, אני מריץ אותו. אתה יודע, בחיים שלי אני מחליט איך אני מתייחס כלפי ההחלטות. כן. אז אם אנחנו מסתכלים כלפי ההחלטות, אני חושב שההחלטה האישית שלי, ההמלצה, תחליט, רוץ, תיהנה. אל תפחד לטעות.

אלון (10:12) אבל אם פה, שנייה, נעשה איזשהו שיקוף, שאתה אומר, וואלה, בסוף יש פה כמה מאות אלפים, אני מתאר לעצמי, שהם ילכו לפח, אני אומר לעצמי, רגע, יכול להיות שיש פה כן איזושהי בעיה עם זה, שאומרים, כן, יכול להיות שכן היית יכול למצוא משהו יותר טוב לעשות את הכסף הזה, אולי כן להשאיר בנדל״ן, אתה לא פעם חושב על זה של מה היה קורה אם? באמת?

ירון (10:35) לא. זה ממש לא יושב לי בתשומת לב. וואלה, מעניין. ממש לא יושב לי בתשומת לב. בוא נניח את נקודת ההנחה שהכסף נמחק. מחר אני נכנס לחשבון, כל הכל, כל הקריפטו קרס, אין לי שקל, הכל נמחק לי. זה נמחק. תשמע, זו הייתה גם חוויה. חוויה מסוימת, אתה התנסית בפנים. עכשיו מישהו אחר יגיד, אתה יודע, מה, הוא מחק את הכסף, הוא זה. אני מסתכל על זה גם כן אחרת. אני מסתכל על זה של אם נגעת פעם אחת במשהו, אתה תמיד יכול להשיג אותו בחזרה. השקעת פעם אחת 100,000 שקל, אתה יכול להשיג את ה-100,000 שקל האלה בחזרה.

ירון (11:12) השקעת פעם אחת חצי מיליון, אתה יכול להשיג את החצי מיליון הזה בחזרה. עזוב שהוא נמחק בקריפטו, זה לא משנה איפה הוא נמחק, או שהוא היה בנדל״ן, זה לא משנה. השגת את זה, יש לך יכולת להשיג את זה בחזרה. אז זה עניין של יכולת של, אתה יודע, של תפיסת עצמך עם היכולות שלך. אז פחות אכפת לי מה יש לי חומרית, באותו חשבון קריפטו שמופיע לי, או בנכסי נדל״ן, אם יש לי שם את הנדל״ן, זה פחות אכפת לי. כי אני יודע שיש לי את היכולת להשיג את זה מחדש.

ירון (11:44) אז מה זה משנה אם פניתי ימינה ושמאלה? עכשיו, זה לא שאני... בואו נשים רגע דברים על דיוקם. זה לא שאני אומר, בוא נמחק את הכול.

אלון (11:51) בשביל הכיף, נתחיל מההתחלה.

ירון (11:52) כן, ממש לא. אני רץ לכיוון. אבל בוא, גם דונלד טראמפ, יש לו את הספר שהוא מספר, שיום אחד הוא הלך, שתיים בלילה, זימנו אותו לאיזשהו משהו, בוועדת הבנק, אני לא זוכר מה זה היה, שהוא היה חייב להם ים בכסף ולא החזיר להם, זימנו אותו. הוא יורד ואומר, בדרך נתקלתי בקבצן. ואז הוא רשם, זה משהו שחרוט לי בזיכרון, הוא אומר, תיאורטית, הוא יותר עשיר ממני. כי אני בים בחובות, ואין לו אפילו שקל אחד של חוב. אבל איפה הוא היום ואיפה זה היום? אתה מבין?

ירון (12:22) זה התפיסה של איך, זה לא ההחלטה שעשית, זה התפיסה של איך אתה מתייחס כלפי זה, לדעתי. אז אם אני חוזר לשאלה שלך, אני אומר כאילו למישהו שהוא בן 20, תחליט מה שאתה מרגיש שהוא נכון לך.

אלון (12:36) יותר אינטואיציה מאשר לוגיקה?

ירון (12:39) אתה יודע מה? כן.

אלון (12:40) כן. אם יש לנו גרף כאילו 100% אינטואיציה, 100% לוגיקה. איפה היית מתמקם על הגרף הזה?

ירון (12:47) בא לי להגיד לך 50-50, למרות שאני לא תמיד מיישם 50-50.

אלון (12:53) אה, אתה לא חייב, כאילו זה שלך. נכון.

ירון (12:55) בא לי להגיד לך שאני 50-50, זו הייתה כאילו התשובה הראשונה שלי, אבל זה לא תמיד נכון. לא תמיד. תראה, אני אתן לך דוגמה. יש לי הקצאות, כאילו כל חודש אני מייצר, הכסף נכנס, ואז כל חודש הכסף מוקצה. יש לי סתם דברים שאנחנו יודעים, אוקיי, ביטוחים שמשלמים פעם בשנה, נגיד שהביטוח עולה 10,000 שקל, אז כל חודש אני שם כמה שצריך, עשרה, חלק השניים עשר של זה, בסדר? כן. וככה זה. אחד מההקצאות שלי, אני קורא לזה, בשפה שלי אני קורא לזה heaviness.

ירון (13:31) זה רכישות שאני עושה מתוך דחף פתאומי שבא לי, כי אני מכיר את עצמי. אני, אם אני עכשיו רואה משהו, אחי, זה זורם, אין בזה היגיון, אבל זה זורם, אני מת, אני רוצה את זה עכשיו. אני קונה את זה. אני פשוט קונה. אז יש לי גם כן הקצאה לדברים כאלה.

אלון (13:46) מכסף שהוא מוקצה לזה. מוקצה, ירון, לשיגעונות שלך. אבל אם זה מעבר לתקציב, מה שאתה רוצה, מה זה? אם זה נגיד מעבר לתקציב,

ירון (13:52) מה זה? אז אני קצת לפעמים משחק עם התקציב, אין ספק.

אלון (13:53) יהיה תקציב, מה עשו? יהיה תקציב. לפחות זה רשום. מה זה? לפחות זה רשום איפשהו. זה רשום, זה רשום.

ירון (14:01) זה קטע, אני קצת משחק, אתה לוקח קצת מהקצאה אחרת, קצת מהקצאה הזה, אני חייב להקצאה הזאת איזה משהו. יש לך לוקח הקצאה. וואי, גדול, מעניין. אז זה קטע. אז זה היה לצמתים. תשמע, זה עניין של... אני עכשיו, אני רוצה, ביום ראשון אני טס לאוקראינה. הבת זוג שלי אוקראינית, לא סיפרנו. טסים לבקר את המשפחה, טסים לזה כמעט חודש. אמרתי, וואלה, אני מסבלט את הבית. אתמול נוגע, כאילו, אתמול נפגשתי איתו, אבל הגיע מישהו, ראה את הבית, אמר, וואלה, יפה, הבת זוג שלי ראתה אותו, אני לא הייתי בבית.

ירון (14:32) אמר לי, תשמע, בא בחור נחמד, נראה טוב. שלחתי לו, אתה יודע, ראית את הבית וזה, מה דעתך? אומר לי, וואלה, את האמת, אהבתי. מעולה. מחיר וזה, הכול מותאם? כן, טוב. שלחתי לו חוזה. אמר לי, סבבה. שינה איזה משהו קטן בחוזה, סבבה. אמרתי לו, יאללה, בוא ניפגש היום בערב, נעשה את הכספים, עם צ׳ק ביטחון וכל זה, תחתום על החוזה ונמשיך. טוב, ההוא בא, נכנס הביתה, מתחיל להסתכל, מחפש, מסתכל כאילו בבית. אמרתי לו, אחי, אתה רוצה לעשות עוד סיבוב? אמר לי, כן, כן.

ירון (14:58) עושה סיבוב, מתיישבים, עוד הפעם, הוא קם, מסתכל. עכשיו, הוא קם להסתכל בקטע של לבחון את זה, אתה רואה שבן אדם בוחן את הבית. תכלס, הייתה, אנחנו באנו, ההחלטה כבר נעשתה שאתה רוצה לסבלט, אתה בא עכשיו כדי לחתום. אני אעשה לו, אחי, מה העניינים? אתה מתלבט? הוא אמר לי, כן, אני נדע אם אני מתלבט.

ירון (15:23) בעיקרון כבר היית, לא עשית את ההחלטה אז שאמרת לי כן? אמר לי כן. מפה לשם הבן אדם לא יכול להחליט. לא יכול להחליט. הוא אומר לי, תשמע, אני מתלבט, זה לעבור וזה שינוי וזה זה וזה וזה. בסדר, תגיד, זה קורה לך בעוד תחומים בחיים? חוץ ממני, עזוב אותי, לא לקחת את הבית. זה קורה לך בעוד תחומים בחיים שאתה גם ככה וככה? נכנסנו עכשיו לשיחה של חצי שעה הוא ואני, בן אדם לא יכול להחליט. מה אתה אומר? אמרתי לו, תקשיב, נשמה, תחליט על הבית עכשיו, תחליט לא, אבל תחליט.

ירון (15:52) תחליט, הבית לא מתאים לי. זה מה, אני באתי לפה, דפקתי לך ברז, לא רוצה, לא רוצה את הבית, בכיף, אבל תסגור את זה. כי כשאתה הולך עכשיו, אתה תגיד לי עכשיו, אני חוזר, אני אחזור אליך עוד שעתיים-שלוש, בשעתיים-שלוש האלה אתה תסבול, זה יישב לך כאן בראש, תשחרר את זה, תגיע להחלטה כן, כן, לא, לא. אז זה בגדול המוטו שלי כלפי הנושא הזה.

אלון (16:14) אז בוא נעשה איזשהו סיכום ביניים כזה, החלטות קטנות כגדולות, אתה אומר, תחליט, ותהיה חופשי לתקן את ההחלטה שלך בעתיד אם אתה רוצה. ניסחת את זה טוב. אה, אני מקשיב לך. גבעונה של וואר, אנחנו מקשיבים.

ירון (16:29) רוני, אני אבוא לעוד איזה

אלון (16:31) פודקאסטים.

ירון (16:31) אני אבוא לעוד פודקאסטים. וואו, באמת ניסחת את זה טוב. תודה. יפה.

אלון (16:37) בוא נדבר רגע על העסק שלך, עולם ביטוחים. וואו, בכיף. כאילו, בתור אדם שמכיר אותך מאוד, לא יודע אם להגיד צבעוני, אבל מאוד קצת תקשורתי ופתוח ומדבר ומעניין. ואתה עוסק בביטוח. כאילו, בעצם מה הקשר לירון לביטוחים? אז לי דווקא זה טוב שאתה בביטוחים, אנחנו נדבר על הסיפור שלנו עוד מעט, כי אני יכול לדבר איתך, כי אתה לא רובוט. נכון. אבל איך לך כיף לעבוד בין הרובוטים? זאת השאלה.

ירון (17:04) תראה, קודם כל אני, תראה, אני עובד עם, לי יש את התכונות שלי, אני עובד בווייב שלי. היום הייתה לי, הייתה לי שיחה, שיחה, בוא, כל הפגישות של היום זה כמעט בזום, כן? שיחה בזום, ואז היא אומרת לי, תשמע, אתה לא, בחרתי לבוא אליך כי אתה לא סוכן רגיל. ואז אמרתי, מה זה, למה את מכוונת? היא אומרת לי, לא, הווייב שלך, אתה לא, זה בהוויה, אתה לא סוכן. אמרתי לה, בוא׳נה, ניסחת את זה פצצה, ואני חושב שאת צודקת. בעשייה שלי, בעשייה עצמה, אני עושה, אני סוכן.

ירון (17:39) אני עוד כל מה ש... ממש. אבל בהוויה שלי, אני לא יושב, אני יושב, סוכן, אני בבעיה. אני מדבר איתך, אני מדבר... לא, יש אנשים שאומרים לו, תשמע, זה מה שאתה, מה שאתה, מה שאתה בונה וכל זה, זה לא נכון, זה לא מתאים. אתה אפילו לא צריך את זה. אתה מבין, כי אני, כשאתה מגיע אליי כלקוח, אני באמת מסתכל שאלון הגיע אליי כלקוח, מה מתאים או מה לא מתאים, או להסביר. בשלב מסוים אנחנו נהיים חברים. אתה מבין, אנחנו, כי אנחנו אישיים, אנחנו מדברים, וחשוב לי שאנשים יבינו.

ירון (18:10) וגם כן פה, דרך אגב, אם אנשים, אני נכנסתי לשיחות פרטיות בקטע של ההחלטות, אני נכנסתי לשיחות מאוד אישיות, לפעמים עם לקוחות. אז אני מאוד אוהב את התחום הזה, כי יש בזה הרבה אנשים. התגלגלתי לתחום, בוא, אני לא, אף אחד,

אלון (18:24) לא, איך באמת הגעת לזה?

ירון (18:25) אף אחד לא חשב בגיל ארבע, שקם ואמר, בוא׳נה, נעשה את זה כשאני גדול, סוכן ביטוח. אין אחד כזה, אחד אני לא מכיר כזה. כולם התגלגלו. אני התגלגלתי, אני בכלל הייתי מנכ״ל חברת מפעל אלומיניום.

אלון (18:34) מה אתה אומר? כן. וואו.

ירון (18:36) היינו מייצרים חדרים נקיים. עבודה מאוד אהפי. חדרים נקיים? חדרים נקיים, זה מה שיש באינטל, אלביט, כל המעבדות, ההייטק. אה, וואו. הולכים, כל הכאפיה, ג׳בריה וכל זה. וואו. זה, ככה. תקשיב, זה היה אחלה עבודה, אבל בשלב מסוים הגעתי לתקרת זכוכית, אמרתי, מה מפה? ואז אשתי, היא נתנה ייעוץ לסוכנות ביטוח.

אלון (18:57) אשתך שהיום הגרושה שלך.

ירון (18:59) אז, נכון, נכון. אז היינו נשואים.

אלון (19:00) לפני צומת הגירושין בעצם.

ירון (19:03) נכון, זה עוד צומת, אתה רואה? כן. נכון. יש גם צמתים בגיל...

אלון (19:07) כן, גם אחרי גיל 20.

ירון (19:08) בטח, אחי. בטח, בטח, מחר אני אפגש בעוד צומת, בליינד. אבל אז היא נתנה ייעוץ לסוכנות ביטוח, היא אמרה לי, שמע, בוא׳נה, אני חושב שאתה תאהב את זה, יש מכירות, יש אנשים, יש שירות, יש פעילות, יש חיים. עכשיו, היא לא סוכנת, היא לא אשת מקצוע, היא פשוט נתנה להם ייעוץ. הלכתי לסוכן, הסביר לי, לא הבנתי כלום, אבל אמרתי, אתה רואה, החלטה. אמרתי, כלום לא הבנתי מה שהוא הסביר לי. נשבע לך, לא הבנתי כלום.

ירון (19:38) יש לי הרגשה, אני יכול לעשות פה משהו טוב. אחי, שנתיים לימודים, חצי שנה התמחות, טאק, הוצאתי רישיון, קפצתי למים להיות עצמאי. אני לא מכיר אחד, אחי, 14 שנה אני סוכן, זה קרה לפני 14 שנה, אני לא מכיר אחד שהוא התחיל ישר כעצמאי. אה, מעניין. אולי יש. אני לא הכרתי. כולם צמחו בבתי השקעות או חברות ביטוח, הגיעו לאיזושהי נקודה, אמרו, אוקיי, מפה אנחנו הולכים כבר לעצמאות, יצאו. קפצתי למים, הייתה קפיצה, לא קלה, לא קלה.

אלון (20:09) אז זה, אנחנו מדברים בגיל 35? 38-40. 38, זה שיפט גדול בחיים. שיפט גדול, כן. משכיר, מנכ״ל. ממנכ״ל, התחלתי את העצמאות, באותו חודש התגרשנו. וואו. דווקא היא שהובילה אותך ל...

ירון (20:27) אני תמיד, אף פעם לא אמרתי לה את זה, אבל תמיד כשאני מספר את זה, אני אומר, זה מתנת גירושים נתנה לי. היא כאילו נתנה לי את הכיוון,

ירון (20:38) קח, בנטייה אל ימינה, פניתי ימינה, עזבה, נפרדנו, ואני המשכתי עם הימינה. תשמע, וואחד צומת. זה וואחד צומת. עכשיו, אפרופו, זוכר שאמרתי לך בהתחלה שיש צמתים שאם אתה פונה, לקחת כיוון, וזאת צומת, אחי. החלטתי, הייתי מנכ״ל, הרווחתי מאוד טוב כמנכ״ל. מקום עבודה מאוד יציב, הכנסות, באמת, היה מאוד, כבר הייתי, הייתי במצב מאוד מאוד טוב בחברה, אתה יודע, החזקתי אותה בצורה מאוד טובה. ופתאום אתה מחליט, בוא׳נה, אני רוצה לעשות שינוי.

ירון (21:13) התלבטתי, בסוף החלטתי, אוקיי, אני הולך לתחום הביטוח. זאת צומת, אתה מתחיל מאפס, משכר לשכר. אתה פשוט מתחיל מאפס. והתגרשנו באותו חודש. וואו. עכשיו, אם הייתי יודע מה מצפה לי, יש מצב שלא הייתי עושה את זה, אחי. מה אתה אומר? אם הייתי יודע מה מצפה לי, גם מבחינה, קודם כל, מבחינה רגשית, זה לא קל להתגרש. למרות שהתגרשנו, אחי, אנחנו חברים טובים, אנחנו גרים, אנחנו שכנים. וואו. אנחנו במשמורת משותפת. אין, אחי, אני מאחל לכל אחד להתגרש ככה.

ירון (21:44) כל אחד. מה אתה אומר? אם התגרשת, תתגרש ככה.

אלון (21:46) כן, כל אחד שמתגרש, תתגרש ככה.

ירון (21:49) נכון, נכון, סליחה.

אלון (21:50) לא לגמרי ככה להתגרש, ואז ככה.

ירון (21:53) אם אתה מתגרש, ממש תתגרש. אז שיהיה ככה. ממש, אחי, זה חלום.

אלון (21:57) זה גם צומת באיזשהו מקום. בטח, ברור. כאילו, הוחלט להתגרש, ופה אתה בצומת כאילו שיש את הספליט הזה, ואז, אוקיי, אנחנו גרושים, זה המצב הנתון. מה אני עושה במצב הנתון הזה? נכון. ואני נשמע משמורת משותפת, זה גם כאילו בחירה שלא הרבה אבות בוחרים בה.

ירון (22:14) נכון, אני מאוד התעקשתי. הייתי, כאילו, הרגשתי שאני מאוד מחובר, אתה יודע, גם לילד וכל זה. אז תחשוב שבאותו חודש היה לי גם את הצומת של העבודה, גם את הצומת של הגירושים. כן. לא היה קל. אני אהיה איתך בשיא הכנות, ממש לא היה לי קל, אני חושב שזו אחת התקופות הקשות שהיו לי בחיים. כן, תאר לעצמך. עכשיו, גם כלכלית, אחי, כלכלית, פתאום יש לך רמת מחיה מסוימת, אתה עכשיו יוצא מהבית, ואתה מתחיל, אחי, להתחיל ביטוח זה מאפס, אתה מתחיל מהחודש הראשון, עשיתי 500 שקל.

ירון (22:44) ואני טחנתי מ-12, אתה יודע, מ-6 בבוקר עד 12 בלילה, אתה טוחן, הולך 500 שקל, זה היה בדיחה. ובוא, אני גם כן בנשמתי, אני לא אחד שאפחיד אנשים, אתה חייב, אתה יכול, אתה צריך עמוד. איזה עמוד, איזה זה, רוץ למטרות שלך, אחי כוסו, מול תסתכל על המחסומים בכלל. זה אני, זה הבינגנס שלי. ופתאום אני מגיע לביטוח, ואני צריך, אתה יודע, אני צריך להתחיל להסביר לאנשים של, בוא׳נה, אתה יודע, החיים מסוכנים. לא יכולתי אחי להוציא את זה מהפה. לא יכולתי, לא מכרתי.

אלון (23:12) אז אני כאילו פה אומר, איך אתה בצומת עוד שנתיים לפני זה. שנתיים לפני ה... להסתכל על עולם הביטוח, אתה אומר, כן, אני רוצה להיכנס לזה, כאילו, זה נראה כל כך רחוק ממך.

ירון (23:21) זהו, יפה. אתה זוכר שאמרתי לך שנפגשתי עם הסוכן ולא הבנתי כלום?

אלון (23:24) נכון. נו, בדיוק.

ירון (23:26) אחי, לא ידעתי למה אני נכנס.

אלון (23:27) אז אני מדבר בראש שלך, אני לא מבין כלום, את זה אני רוצה.

ירון (23:30) היה משהו בצורה שהוא הסביר לי, שאמרתי, בוא׳נה, אני יכול, אני מרגיש שאני יכול לפתח את עצמי שם. מה, אני לא יודע אפילו מה היה שם, זה משהו בווייב, באמת, זה באינטואיציה, משהו שהיה שם. עכשיו, אני נכנס לתחום עצמו, גרוש עכשיו, בלי שקל, אחי, שקל, ממש, מרוקן לחלוטין. צריך למכור למישהו משהו שאני לא, לא מתח... עכשיו, אני לא מצליח למכור, אני לא מתחבר לרעיון. כן. וככה, אחי, אני מצליח להיגרר עוד חודש ועוד חודש, וכל חודש אני אומר, שיט, החודש האחרון שלי.

ירון (24:01) סוגר את החודש הזה, סוגר את הבסטה, אחי, אני... וואו. שנתיים, שנתיים. אחי, ארבעה אנשים מהתעשייה לקחו אותי לשיחה אישית. ירון, כפרה עליך, תחליף עיסוק. יאהה. זה לא בשבילך. זה לא בשבילך. אתה חמוד, על הכיפאק, אבל אתה לא... ואני יכול לראות למה הם מתכוונים, כי בוא, אחי, במכירות, אני איפה, אני לא עושה מכירות. אחרי שנתיים אמרתי לעצמי, ירון, תחליט מה, בוא, די, אתה לא יכול להמשיך ככה. שנתיים שאיכשהו התגלגלתי עם זה, בסדר? אחרי שנתיים אמרתי לעצמי, אוקיי, אני לא עושה יותר מכירות כאלה, זה לא מעניין אותי, אני לא מסוגל לעשות את זה מהפה, אני הולך להפוך את העסק הזה למשהו שהוא שלי, שאני, ירון, ירון, בבינגנס שלי, של ירון, אני, העשייה שלי, יהיה תחום של ביטוח.

ירון (24:47) אם זה רץ, פצצה. אם זה לא רץ, כפרה, פרסה, החלטה חדשה, משנים את הכול. וזו הייתה נקודת מפנה הכי כלכלית. התחלתי לדבר עם אנשים. אתה בא אליי מישהו כמוך, אני אומר לו, תשמע, אחי, את הביטוח הזה, חד משמעי, אומר לך, אתה לא צריך. לא מוכר לך אותו. לא צריך. ואני כן חושב שאתה צריך את הכיוון ההוא, ואתה כן צריך השקעות. אתה כן צריך את הביטוח מכיוון הזה, כי בגלל העשייה שלך, אז יהיה לך נכון. התחלתי לתת יותר את ה... אתה יודע, לדבר אל הלקוח, אתה מבין?

ירון (25:17) לדבר באמת ל... לא מעניין אותי בסוף, בסוף כמה כסף שייצא לי, ייצא לי. עזוב, אתה תהיה מסודר. אחי, התחלתי לעוף, לעוף. והיום אני יושב, תשמע, כיף לי. היום אני בא לעבודה כבר בווייב אחר לחלוטין. כיף לי, הלקוחות שלי הם חברים. כי אני באמת עוזר להם.

אלון (25:33) זוכר מתי עזרת לי פעם? יואו!

ירון (25:38) גדול. עד היום יש לי הרי פוסט על זה.

אלון (25:40) אני יודע, אני עושה לאנשים לייקים על התגובות שלהם עדיין. יאללה. אני, חבר׳ה, מי שלא מכיר, שכנראה אף אחד לא מכיר.

אלון (25:48) וואי, זה היה טוב. זה אחד הסיפורים הכי טובים שלי.

ירון (25:52) ספר מהצד שלך, אני סקרן.

אלון (25:53) מהצד שלי, זה איך את הפרספקטיבה שלי. כן. אני הייתי בנפאל בטרק, ואני מבחינתי, סיימתי את הטרק. אז עשינו את האברסט, הגענו לבייסקאמפ, עשינו שם, מי שמכיר טרק שקוראים לו שלושת המעברים, חוצה גבעות וקופה מקור בגדול, ועברנו את הכל, הגענו לגובה 600 והתחלנו ירידה חזרה. זה טיפוס מ-2500 ל-6000, זה הטיפוס. אוקיי. אנחנו נתחיל לרדת חזרה, ואנחנו באזור ה-4,800, ארבע וחצי. ויש לנו עוד יומיים הליכה בירידה, כאילו כבר ראינו כל מה שיש לנו לראות, אבל אז רק חוזרים.

אלון (26:30) לוגיסטיקה, אוקיי? יש לנו יומיים בירידות, לעשות כל יום 20 קילומטר בירידה, כדי להגיע לנסיעה בג׳יפ של עוד שמונה שעות, כדי להגיע חזרה למלון. ואני עם עצמי אומר, אני מיציתי, אני כאילו רוצה כבר להגיע, אני נמאס לי עם כל האירוע הזה. מה אני אעשה? כאילו, טוב, הולכים, אין מה לעשות, נמשיך ללכת. ואז איכשהו באותו יום שאני חושב על הרעיון הזה, מתחילה להיקרע לי הנעל. אבל היא קרה לא פנס חמוד, כל הסוליה שלי בחוץ. אני הולך, יש לי כבר אבנים ברגליים, בתוך הגרב.

אלון (27:02) אמרתי לעצמי, טוב, אני שנייה עוצר, שם כזה, היה לי איזו בתיק, מדביק את הנעל, שאני אוכל רק להגיע לסוף של המסלול באותו יום, ואין, לא יכול להמשיך ככה, כאילו, נעל קרועה, האיזו מחליק וגם נופל תוך כדי, כאילו, לא יכול לרדת ככה 40 קילומטר. זה אפילו יום שבת, אני זוכר. נכון. אני כותב לך הודעה, ירון, תגיד, אחי, מה, זה כולל להקפיץ מסוק על זה שנקרעה לי הנעל?

אלון (27:28) אתה אומר לי, בשביל נעל? להביא מסוק? איפה אתה? אתה בהימלאיה, אחי, בגובה ארבע וחצי אלף. תקשיב, זה לא ככה, אתה יודע. קרה לך משהו? כאילו, נפצעת שנקרעה לך הנעל? ואני אומר לך,

אלון (27:46) כן, תשמע, היה איזה עיקום קרסול.

ירון (27:48) היה איזה עיקום קרסול.

אלון (27:50) איזה עיקום קרסול. ואז אמרת לי, כן, מה, אתה כאילו קשה לך ללכת? אז אמרתי לך, כן, כאילו, אני לא יכול ללכת עכשיו. אמר לי, טוב, אני חושב שאתה צריך מיון, כאילו, רופא שיבדוק אותך, אז אני אבדוק לך על זה. בודק, טק, טק, טק, תוך רבע שעה שיחת וידאו מהרופא מישראל, ישר עם, מילואימניק וזה. תקלקו את זה, אה? מה זה? זה היה מתוקתק. היה מתוקתק, שיחת וידאו, הוא בכלל היה בגשר התעניינים בישראל עם המשפחה שלו, עושים שיחת וידאו, אני מראה לו את הרגל שלי בלי הנעל, הוא אומר לי, כן, יש נפיחות.

אלון (28:20) לא הייתה נפיחות. הוא אומר לי כן, יש נפיחות, מטריחה מסוק, למחרת מגיע מסוק, מטיס אותנו חזרה לבית, למלון כאילו, יותר מזה, קיבלנו, באנו מהטרק מסריחים עד וזה, שלחו אותנו לבית חולים, עכשיו כל מי שבבית חולים מבין את הסיטואציה, שאין שבע ואין צדק ואין כלום, רצים על הצידומים וזה לסמן וי על כל מה שצריך, ושולחים אותנו לסוויטה של הבית חולים, מביאים לנו אוכל מבית חב״ד, מביאים לנו חומוסים וזה, עסק גדול. וכן, והכל בזכות ירון מיליון, מה שנקרא.

ירון (28:55) האמת היא, אצלי זה היה אחרת.

אלון (28:56) איך זה היה אצלך, ירון? מעניין אותי איך אתה מכיר את זה.

ירון (28:58) יום שבת אני מקבל תמונה בוואטסאפ של הנעל הנפתחת.

אלון (29:01) זה אפשר אצלך? כן.

ירון (29:04) אני קם בבוקר עם הקפה, אני זוכר, זה היה עם הקפה. פותח את זה, פותח, אוקיי, בסדר, כאילו, מה? פריט אופנה. אתה רוצה לבטח את הנעל? מה? אלון, מה נסגר? לא, אני פה ושם, עליתי, ירדתי, ולא זוכר את כל הגבעות, ואז האזימוט, אני פה בנקודה הזאת והזאת, לא יכול להמשיך ללכת. וואלה.

ירון (29:28) מתחיל לקלוט, רגע, הוא בכלל לא בארץ, הוא שם. רגע, רגע, ביטוח נסיעות לחו״ל. רגע, רגע, איפה היישוב הקרוב אליך עכשיו?

אלון (29:38) כתבתי כשכבר הייתי בכפר, כבר הגעתי.

ירון (29:40) מה, זה היה, לדעתי, תוך ארבע שעות היית כבר בבית חולים, לא?

אלון (29:43) לא, עבר לילה, כי הוא היה כאילו לקראת הערב, והאורצות כבר היה בן מסך בשעות האלה? אבל למחרת בבוקר...

ירון (29:49) גם הייתה איזה סופה או משהו? הוא התעכב עם משהו.

אלון (29:52) שמע, זה נורא גבוה, אחי. זה שיא ה... כאילו... אני זוכר. זה שיא הגובה, זה רוחות, זה מסוקים שמודדים דלק ברמה שיש לו כמו נקודת זינוק, שהוא עוצר בה, מרוקן מכל דלק שהוא לא יהיה במשקל כבד, טס אליך עם הדלק המדויק שצריך, מחזיר אותך, עוצר, מתדלק קודם וממשיך. וואו. ברמה שהיינו שלושה חברים, אישרו לעלות רק שניים למטוס. נכון, אני זוכר. אחד מסכן חזר ברגל יומיים.

אלון (30:18) לבד, כן, קטע. זה היה אירוע.

ירון (30:20) אבל זה היה... זו הייתה חוויה, גם הצד שלי. שמע, זה מתקשר. איזה קטע זה? כי זה, שמע, אתה מתקן, עזוב, שבת זה לא כיף, כן, אבל זה לא משנה.

אלון (30:29) יצא לך פעם אירוע כזה להביא מסוק?

ירון (30:31) לא, אתה האירוע הכי קיצוני. באמת? כן. אה, יש לי כבוד. שמע, נסיעות לחו״ל תמיד קורה, רופא, בית חולים, דברים, סליחה, אני מחשיב אותם, כאילו, שוטף. קורה. בסדר, מישהו לא מרגיש טוב, נפל, שבר את היד, רופא שיניים פתאום באמצע הזה צץ לו, שבר משהו, סבבה. לא, להקפיץ, אחי, לא מקפיצים כל שני וחמישי מסוק. לא, לא סטנדרטי. אבל זה גם נתן לי לחוות את ה... אתה יודע, איך המערכת... תשמע, יש תביעות, סליחה, נגיד בחברות ביטוח, יש המון תביעות, אנחנו עושים גם, אתה יודע, ביטוחים, ויש המון תביעות שהן שוטפות.

ירון (31:05) אני מכיר את הפרוצדורה בעיניים עצומות, אני יודע מי מדבר בצד השני אפילו. יש תביעות שהן כבר נדירות. נדירות. אז אם קורה לך דבר כזה, זה ליין חדש שאתה כאילו נפתח, נחשף עליו מול חברת הביטוח. דבר כזה, לי זה נתן, וואו, בוא׳נה, איזה, אתה נחשף טק-טק, גם אתה מכיר את האנשים, את הפרוצדורה, וגם אתה רואה שהמערכת משומנת. אתה יודע, זה טק-טק-טק. זו מערכת שהיא יודעת מה קורה בזמן.

אלון (31:28) זה היה מאוד מהר, אנחנו היינו בשוק.

ירון (31:30) אני מאוד, מאוד, לא שהופתעתי, אבל מאוד הערכתי את הוואלה. אתם עובדים יפה וכיף לי שאני ככה.

אלון (31:36) כן, תקשיב, אני משקף לך שאצלנו, באמת, זה שאנחנו ב... זה כמו ביגטר כזה, זה לא מלון, זה הוסטל בכפר בהרים, יש לך עיזים וקקי של יאקים ברחוב, כאילו, זה היה ברחוב, בטבע. ביישוב הזה. כן, זה פשוט הולך בין ההרים ואתה רואה סלע, סלע, בית, כאילו, זה התמונה. איזה כיף זה, אבל יאללה. זה ממש נזורף. ממש. ובתוך זה פתאום אוטומציות, וואטסאפ, וזה כזה יואו, ציוויליזציה, טכנולוגיה.

ירון (32:02) אני בכלל לא הבנתי כל כך איך יש לך אינטרנט שם.

אלון (32:05) יש כל כזה, יש להם Wi-Fi, אתה בא, סולק כל יד, אתה מגיע, סולק Wi-Fi ליד, שעולה כמו המיטה, אתה משלם על מיטה ואינטרנט זה אותו דבר. באמת? כן. המיטה מאוד זולה, אבל כאילו באופן פרופורציונלי, היינו עושים כזה, למה אנחנו צריכים שלושה טלפונים עם אינטרנט? נעשה עם אחד ונתחלף כזה, היינו מסתובבים. ממציאים פתרונות, אתה יודע, מצמצמים את זה, ואז פתאום מסוק, אחי.

אלון (32:30) האמת שגם בנפאל, קטע מעניין עם המסוקים, שאתה מכיר את הפורטרים, מה זה? רגע, גם אני, צומת 20 של נפאלים, אחי. זה בנפאל, התרבות הגראסית, אם אתה גר ביישובים, אתה עתיד להיות פורטר. פורטר זה בגדול סבל של טרקים, שהוא הולך עם כל הציוד שלך על הגב, הוא נגיד הולך עם 50 קילו, כדי שאתה תלך כאילו קליל. זה הרעיון, הוא מקבל ליום בערך 20 שקל ליום והוא מהבוקר ועד הלילה איתך, כאילו הוא הולך איתך, הוא חי איתך. איזה מלך. כן, אבל זה קצת, כאילו, לי היה קשה, אנחנו הלכנו בלי פורטר, היה לי קשה לראות את זה, שאנשים כאילו,

אלון (33:06) בנות ומבוגרים וזה, סבבה, חבר׳ה צעירים כאילו אמרנו לא, לא נעים. ואז, למה אני רוצה להגיד לך את זה? פורטרים. ואז היינו רואים פורטרים שהיו לוקחים ציוד של נגיד כל מיני תיירים אמריקאים, החבר׳ה יותר עשירים, שהיו מגיעים נגיד ליעד, ל-Everest Base Camp, עם פורטר, ואז היו לוקחים מסוק בתשלום, לא בקומבינה, מהבייס קמפ חזרה כל הדרך, שמונה ימים של ההליכה, והפורטר היה חוזר עם כל התיקים שלהם. וואו. יש לי תמונה במצלמה שצילמתי, שאתה רואה את הפורטר הולך עם כזה, תחשוב כמו שולחן, כמו דק של שולחן כזה,

אלון (33:43) שבתחתית שלו יש כמו סלסלה, שהוא הולך איתה על הגב ויש לו חוט על הראש שמחזיק את זה, כאילו, כמו קשור לו לדבר הזה, ואז עם הידיים עם הראש, והוא הולך עם ציוד של שלושה אנשים על הגב שלו, שמונה ימים ככה עכשיו הוא הולך, והם חוזרים במסוק ו...

אלון (34:00) אז זה היה כאילו תמונה עם הפורטרים במסוק, כשאתה רואה את ההבדלים באנשים בציוויליזציה, בסטנדרטים. כאילו לנפאלים זה רגיל, זה לא כאילו חריג כשהוא עושה את זה. כן.

ירון (34:08) אבל זה קטע, זה כבר מעמד כלכלי, חברתי, סוציו-אקונומי.

אלון (34:13) מאוד קיצוני, מאוד קיצוני. בגלל, נגיד, שלא עושים, נגיד, שבילים לאורך הטרק. אתה הולך בתוך טבע, אתה הולך כאילו בתוך הדשא, בתוך האבנים, בתוך הזה. תעשו לו איזה מסלול, מסכן. תרימו לו כביש.

ירון (34:26) מה, אבל הוא חי, אני מניח שהוא כבר, אתה יודע, הוא חי את השטח, אני מניח שהוא רואה...

אלון (34:29) הוא חי, אתה רואה גם פורטרים בני 70 גם. באמת? מבוגרים, מבוגרים, מבוגרים. אתה יודע, צעירים, אבל אתה רואה גם חבר׳ה שבן 70 כבר לא עושה דברים כאלה קיצוניים. אז לכן, נגיד, ראיתי פעם אחת בחורה, בת, לדעתי, קרוב ל-80 אפילו, שהלכה עם בלוני גז ככה. וואו. כאילו להביא בלוני גז מאחד היישובים ליישוב השכן. לעלות למעלה, לאו זה ל... כן, נגיד להביא להם את זה, ואז הם חוזרים נגיד למלא. כזה כמו ריפיל. לא חשבתי שזה ככה, כמו... בוא׳נה, זה שרירים, אחי זה...

אלון (34:55) תראה מה זה, יאללה. טוב, נגיד, לאן הם העלו את הדברים האלה?

ירון (34:57) זה סוג אחר של באדי.

אלון (35:00) ממש, זה באדי בילדר.

ירון (35:01) לא, זה באדי, אתה יודע, זה כבר משופשף, אתה יודע. כן. זה כמו קצת שועל קרבות כזה, חתול רחוב, אתה יודע, זה הקונוטציה, מבחינת הגוף. כן. קטע. לגמרי.

אלון (35:17) ואז זה בעולם הביטוח, ושמע, הסיפור הזה עם הנעל המטורף, עם הסיפור המטורף. זה סיפור שאני לא אשכח, כאילו.

ירון (35:26) אחר כך עשיתי על זה פוסט, רץ יפה דווקא, זה היה פוסט משעשע. באמת זה היה פוסט משעשע.

אלון (35:32) כן, כי תקשיב, זה סיפור שבאמת חריג. אתה אומר, בוא׳נה, אשכרה,

ירון (35:36) יש מדי פעם, אמרתי לך, כל מיני סיפורים כאלה של תביעות כאלה חריגות, אבל אני שמח גם שזה נסגר ככה. בוא, בשלב זו או אחר, טוב, אוקיי, נשים את זה רגע בצד.

אלון (35:45) מה, לא, לגבי המסוק?

ירון (35:47) כן, לא, אני אומר, בשלב זו או אחר, תראה, אתם לוקחים את זה גם כן פרופורציה, אני סתם פותח סוגריים, כן? אם יש שם איזשהו משהו, אתה הולך ללכת, אתה אמור ללכת בשטח בעוד יומיים, אין מצב שמישהו ימשיך ככה עוד יומיים. אתה מבין? יש בזה משהו, זה נכון שאתה אומר, הייתי סבבה.

אלון (36:10) זה לא היה שקר שלא יכולתי ללכת.

ירון (36:12) בדיוק. זאת אומרת, יש מצב בפרוטו של בוא׳נה, אי אפשר ל... אני זוכר שגם אני הסתכלתי על התמונה, אמרתי, אוקיי, אוקיי, אוקיי, שב. שב, אני בא.

ירון (36:20) אולי זה לא כאב, אתה יודע, לא שבר שזה טפו טפו, אני שמח.

אלון (36:23) זה יכול לקרות, אתה הולך מעל איזה צוק, פתאום נקרא באיזה נעל, זה לא... כן. לא חבל אני מעל המטייל. אבל זה גם צומת. זה גם צומת, באמת, צומת. בהתחלה העניין של אגו, מה, אני צריך חילוץ?

ירון (36:33) פחח, הצחקתם אותי. אתה יודע שדרך אגב, אפרופו זה, יש את הקטע של ביטוח לאומי, נכון? אנשים, מי ששכיר, סיים עבודה, פיטרו אותו וזה וזה, חותם באבטלה. קודם כל, זה צומת בפני עצמה, צומת לא קלה ללכת, זה קצת קטע, אפילו קצת משפיל. באיזושהי רמה, כי אני כאילו, אני נזקק. אני זוכר פשוט שיחה עם מישהו, שזה, שסיימת עם מישהו שהוא סיים עבודה, אמרתי לו, טוב אחי, עד שאתה מחפש עבודה חדשה, לך תחתים. הוא לא. מה אתה אומר? אני מסביר לו, למה? הוא אמר, יאללה, אני לא, אני כאילו, אני לא עובד, אז איך אני אקבל על זה כסף?

ירון (37:09) אמרתי לו, אחי, אתה שילמת אבל כל החיים שלך אתה משלם ביטוח לאומי. בשביל זה. על זה אתה משלם את זה. בשביל זה, שאם אתה עכשיו תקוע לחודש, חודשיים, שלושה, עד שתמצא עבודה, אתה מחתים את זה.

ירון (37:21) יש בזה קטע של, אפרופו אמרת אגו, זה כאילו, זה קפץ לי.

אלון (37:23) כן, כאילו אתה לא רוצה להיות נזקק.

ירון (37:26) כן, אבל מה, על זה אתה משלם, אתה יודע כמה אתה משלם על זה?

אלון (37:29) אתה יודע, יש לי שאלה מעניינת אליך. עכשיו מתחיל איזשהו טרנד ברשתות החברתיות, שאומרים לא להפקיד לפנסיה, למשוך את כל הפנסיה. שמעתי על זה. אתה מכיר את העולם הזה?

ירון (37:40) לא ראיתי את זה כטרנד, כבר קיבלתי כמה...

אלון (37:42) כמה שאומרים את זה, אני שמעתי את זה מכמה מקומות.

ירון (37:45) כן, שמעתי את זה, אתה לא הראשון שמציין את זה.

אלון (37:46) ופזלתי, למדתי כזה, בוא׳נה, מעניין, ואמרתי לעצמי, אם זה היה נכון, ב-100%, אז זה היה יותר רווח ויותר פופולרי. עכשיו יכול להיות שזה כאילו חדש, זה לא פופולרי, אני לא מכיר את זה.

ירון (37:57) אני אגיד לך את מה שאני... מה שאני אומר, אני חושב ש... כן.

אלון (38:01) אני חושב שאני לוקח 30,000 שיש שם, לדוגמה, נכון? כמה מולד שם? אצלך?

ירון (38:07) אני לא יודע, אני לא יודע.

אלון (38:08) כמה כסף יש שם? לא. 30,000 שקל? לא יודע. שם אותם אחרי לווייט וואלאכי, אני הייתי מעדיף.

ירון (38:14) יפה, אז עכשיו תסתכל. זה צומת. פעם, זה צומת. קודם כל יש חוק במדינת ישראל. כל אחד חייב להפקיד לפנסיה. חוק. עצמאי, שכיר, מפקיד. בסדר? יש אחוזים, באיזה רמה, כמה אתה מרוויח. עזוב, שם את זה רגע בצד. החוק אומר, אתה מפקיד. ואז פעם פנה אליי עצמאי אחד, הוא אומר לי, כן, אבל זה נכון, אבל אם, החוק גם כן אומר שאם אתה לא מפקיד, אתה יכול לקבל קנס של 500 ש״ח. אוקיי. אז אני לא אפקיד, אני אקבל קנס של 500 ש״ח. אמרתי לו, אחי, אני מקבל את המחשבה הזאת.

ירון (38:45) אתה יודע שגם יש חוק שאסור לעבור באדום. ואם אני אקבל באדום, אני אקבל קנס של 250 או 500 ש״ח וארבע נקודות. אז אני אעבור באדום. זה חוק, אחי. אלה כללי המשחק במדינה הזאת. כרגע, בזמן הווה, אלה הכללים.

אלון (38:59) אני מבין שאפשר למשוך עם כאילו איזשהו אחוז מסוים, לא?

ירון (39:02) אז רגע, יש, יש, ראיתי, אני לא יודע אם לזה התכוונת, יש איזשהו לא טרנד, אבל ראיתי פרסום של איזושהי סוכנות שאמרה שאני מושכת בלי מס. ברמת העיקרון כשאתה מפקיד לקרן פנסיה, אתה מקבל הטבת מס, אתה משלם פחות מס. אז יש איזושהי סוכנות, שאחר כך גם זה דווח ללשכה, שהיא אמרה, אני מושכת לכם את הכסף בלי מס. איך תמשוך את הכסף בלי מס, אחי? איך? מי ייתן לך למשוך את זה בלי מס? ברגע המשיכה, יורידו לך את המס כבר. אז אני שם את זה רגע בצד. מערכת קומבינה.

ירון (39:33) כן, בדיוק, בדיוק. זה דווח, הגיע ללשכה, אני שם את זה רגע בצד. אני לוקח עכשיו, כאילו כשכיר וכעצמאי, יותר כעצמאי, בסדר? יש איזושהי מדרגה מסוימת מינימלית, ובאמת היא מינימלית, שאומרים, אוקיי, זה מה שאתה מחויב לשים. אני מקבל את זה שאנשים ישימו את המינימום, ומאז שאתם רוצים להשקיע בדברים אחרים, סבבה, הכל בסדר. אבל יש את החוק, בוא נעשה את זה לפי החוק, יש לך עוד ספייר, בוא נספיר. כאילו נשים את זה ב... אתה רוצה רמות סיכון אחרות, אתה רוצה את זה בכסף יותר נזיל, אתה רוצה את זה שזה לא יהיה עד לפנסיה, אתה לא רוצה לקבל את זה כקצבה, ואני זורם איתך.

ירון (40:08) אבל ברמת העיקרון עדיין החוק הוא קיים, אתה מבין? אז אני עושה אותו דבר, אחי. כן. יש לי את הפנסיה שלי ששמתי, ויש לי גם השקעות אחרות, כמו ששמתי בקריפטו, והוא

אלון (40:19) נמחק. כן, תכלס.

ירון (40:21) לא, יש לי גם השקעות, כאילו, גם השקעות יותר סולידיות, זה לא ששמתי שם את כל הכסף, אבל זה סכום מסוים ששמתי, כי רציתי לשים, רציתי לשחק, רציתי להשקיע, רציתי לעשות, אני עדיין בפנים, אני עדיין מאמין בתחום הזה, שתהיה מעודכן, אני עדיין חושב שזה הפיוצ׳ר, לדעתי. מעניין. אני מאמין שזה הפיוצ׳ר, העתיד הולך לשם, הוא יהיה בעוד 5 שנים, הוא יהיה בעוד 10 שנים, בעוד 15 שנה, הוא יהיה שם. זה כמו שתגיד עולם ה-AI, אחי, הדצה את העולם, הוא כבר נכבש.

אלון (40:47) אין, אחי, קלוד קוד, אחי, זה נו,

ירון (40:49) ואתה לא יודע מה יהיה בעוד שנה. נגדלת על חזור, אחי. בדיוק, אתה לא יודע גם מה יהיה פה בעוד שנה, כי יכול להיות שזה, זה, אבל ה-AI זה הפיוצ׳ר.

אלון (40:57) בוא נדבר רגע על AI. בוא, יש לך אומץ. יש לך אומץ? אני, אחי, בוורידים, AI. אתה חולה על ה-AI? אני חולה על ה-AI? שזה גם צומת.

ירון (41:06) הרשמת אותי, באמת? דרך אגב, הרשמת אותי, מה שהראית לי לפני כן, עם מה שעשית.

אלון (41:10) אה, תודות. הרשמת אותי. אני יכול להגיד לך שרוב מה שאתה ראית, זה פשוט כאילו Claude עשה.

ירון (41:16) לא, זה מה שהרשמת אותי. כי להקים, אחי, דבר כזה, מה שאתה עשית, קודם כל, לא עושים את זה בשבוע, זה לפחות חצי שנה של צוות שיושב על זה, עם 18,000 ריג׳קטים, שאתה הולך לעבוד על זה באופן אישי, ואתה הפקת פה piece of art.

אלון (41:36) אני גם נותן פה איזשהו רפרנס, בעצם השבוע עבדתי על דף נחיתה. זה השבוע, ועל המערכת של הבונקר עבדתי בערך שלושה שבועות. תקשיב, זה מדהים. גם במקביל, אולי כבר חודש, אבל פחות או יותר חודש, לדעתי. זה מדהים. בעצם יש פה את המערכת של הבונקר, שזה בעצם, כל מי שמגיע כאן לבונקר, יש לו יומן,

ירון (41:55) שכל... זה הבונקר, זה אנחנו

אלון (41:56) שם.

ירון (41:56) זה הבונקר, זה הבונקר. זה פה, זה הבונקר. כן.

אלון (41:59) אז כל מי שמגיע בעצם יש לו את היומן, ואז הוא יכול לקנות קרדיטים של שעות ושל עריכות של רילס, ואז יש לו כזה כמו מאגר, ואז הוא יכול לשריין בשעות הרלוונטיות והתראות, ויש לו אחסון של הכל,

אלון (42:11) ולמארח שלנו יש כזה כמו מעקב משימות על לידים וכמו CRM כזה קלאסי, וגם למשימות ביצוע, נגיד הלקוח ביקש נגיד לערוך רילס מתוך פרק מסוים בתאריך הזה, יש לנו את ערוך המשימות ויש לנו חיבור לצוות העורכים שלנו, הכל מחובר כזה ב... עכשיו פה, זו תוכנה כאילו, לעתים, אם זה עם פיתוח אתה לא ייקח לי 100,000 שקל וצמד מפתחים לחצי שנה.

ירון (42:33) לי יש תוכנה של, אמרתי לך, יש לי תוכנה של ביטוח. נכון. שאני שם עליה 800 שקל כל חודש.

אלון (42:38) זהו, ואתה כלקוח SaaS, אתה לא פיתחת אותה. לא. אתה חושב על זה, לפתח אותה כאילו מאפס?

ירון (42:43) אני לא רוצה אפילו לחשוב על זה. כן.

אלון (42:46) אז זה ה-AI. אז זה ה-AI, ואנחנו נצא מזה לכיוון שלי, זה אני מסתכל על ה-AI ואני אומר, אוקיי, אז זה העולם, ומבחינתי אני שם עליו הרבה מאוד ביצים, אני כאילו מאוד מאוד מאמין בעולם הזה. הסטארט-אפ שלי גם בנוי ברובו על פיתוח ב-AI. חסכנו מאות אלפי שקלים כאילו בפיתוח, כי יש לנו ארבעה מפתחים כולל אותי, שאני למדתי לפתח כאילו תוך כדי תנועה עם AI, וזה מהפכני. מעניין אותי במקום שלך,

אלון (43:15) לא שאתה כאילו, ממרום גילך, אבל לא שאתה זקן כאילו.

ירון (43:23) מהגיל השלישי.

אלון (43:24) לא, זה מעניין כאילו, הפרספקטיבה שלך שאתה ראית, את ההתפתחות של הדבר הזה לפני הרבה הרבה זמן. כל ה... תשמע, סושיאל מדיה, לי זה כאילו, מאז שאני ילד יש כאילו טלפונים ויש אינסטגרם. אתה גדלת על זה. אני גדלתי בזה. אני גדלתי על טלפון מקשים. אבל היה לכל ילד בכיתה ב׳ טלפון מקשים. ואז בכיתה ו׳ ראה אייפונים. אז אני מכיר את העולם הזה מהכיוון הזה. אצלך זה כאילו, ההתפתחות הטכנולוגית, מה שאתה מכיר כילד, כבן 20 להיום היא מאוד קיצונית.

ירון (43:53) תקשיב, בשנת 2000 יצא האינטרנט. הייתי בדנמרק, הייתי שם שנתיים. ואז יצא ה-WWW. מה זה הדבר הזה? מה, לא ידעתי, לא הבנתי מה זה. אתה יודע, הייתי אז בן 23 בערך, משהו כזה. נכון, אפילו יותר, 24-5. אתה יודע, ואז צץ האינטרנט, תחשוב שמשם זה כבר, זה הכל התחיל לרוץ, כן?

ירון (44:22) תשמע, אני לוקח את זה כמו שאתה עכשיו, אתה קצת גדלת לתוך זה, אתה נולדת כשהטכנולוגיה כבר הייתה מתקדמת. אז אני גדלתי, אחי, על טלפון חוגה.

אלון (44:33) וואו, כזה לא היה לי.

ירון (44:35) אבל זה הכי פצצה, עד היום אני מחפש את הטלפונים האלה. בחוגה. כן. לא היה לי, אני חושב על זה, לא היה לי, אחי, לא היה לנו וואטסאפ, תמונות, לא, גדלנו, כל הצבא, אחי.

אלון (44:43) שיחות וידאו.

ירון (44:44) אין דבר כזה, אין דבר כזה, זה לא קיים, זה לא היה פשוט. אני אומר, וואי, מה היה קורה אם אני הייתי שם והיה לי עכשיו וואטסאפ, הייתי בכיתה ו׳, אתה רוצה להתחיל עם מישהי? פספס. תשמע, זה אחרת. כן. אבל בכל מקרה, תשמע, אני... יש קטע איך בן אדם מתייחס לטכנולוגיה. לא, איך בן אדם מתייחס להתקדמות. להתקדמות, בסדר? או לקדמה. כי תמיד יש לך את האזור המוכר והידוע. אני יודע איך הוואטסאפ עובד, אני יודע איך המערכות האלה עובדות, אני יודע איך זה עובד.

ירון (45:16) פתאום בא לך איזה אינטרנט, פתאום בא לך כל הרשתות, פתאום בא לך ה-Claude, ה-AI, ה-Chat, ואז בא לך זה, ואז בא לך... תשמע, זה דברים שאתה צריך ללמוד להתפתח איתם. אחי, אתה יודע מה? עזוב, כל החיים זה התקדמות, כל החיים זה קדמה. בתחום הביטוח, אחי, אני כל שנה עושה קורסים מתקדמים כדי להגיע לרזולוציות יותר ויותר גבוהות, כדי לדעת יותר. כל ארבע שנים מתחלפת לך ממשלה, יש לך עכשיו רפורמה חדשה על כל התחום, לך תלמד את הכל מחדש כמעט.

אלון (45:42) אז איך אתה יודע...

ירון (45:43) אז כל החיים זה קדמה, כל החיים זה לפתח ולהתפתח.

אלון (45:47) אז איך אתה יודע להסתגל לשינויים כאלה? זה גם צומת, שמע, אתה רואה שינוי. נכון, נכון. אני מאמץ אותו או שאני כאילו...

ירון (45:52) חלקם אני אוהב, חלקם אני אומר, וואי, בואנה, איזה יופי זה... אני לוקח את זה, ואני משקיע בזה. יש לי הקצאה, דרך אגב, ל... באמת, יש לי הקצאה שאני שם כל חודש בצד לקורסים מתקדמים בכל תחום שאני בוחר. מדהים. כן. חלקם אני לא מקבל אותם בטוב, לפעמים, לפעמים, לא כל השינויים. יש לי תוכנה, אחי, של תוכנת CRM, פצצה, באמת פצצה, של הביטוח. באמת, עושה הכול. יום אחד הם שינו לי שם, אחי, פסיק קטן. מה זה התעצבנתי? מה אתם נוגעים לי בתוכנה?

אלון (46:22) זה כבר אמרתי. כן.

ירון (46:23) עכשיו, לך תתרגל בקונספט איך זה... למרות שזה לא ביג דיל, לפעמים אתה בטח תפס אותי ביום פחות טוב. אבל, יש דברים שאני אוהב בקדמה, יש דברים שאני לא אוהב, ואתה יודע, אני רץ עם זה קדימה. נגיד, עכשיו את Claude, אני יודע שאני צריך להיכנס לזה, אני יודע שאני צריך להיכנס לזה, יום ראשון יש לי איזשהו שיעור שאני אמור להיכנס לזה. אתה חייב. אתה בכלל, אחי, אתה אומן וזה. אני גם רואה מה שאתה עושה ברשתות עם זה.

אלון (46:45) אחי, אתה חייב. כן? אני אעשה את זה. זה, יש חיים לפני ואחרי, זה לא... בוא נגיד, בתקופת גילאי 20 שלך, היה איזשהו שינוי מהבחנים? דיברנו על האינטרנט. איך זה תפס אותך?

ירון (46:55) האמת היא שאני הייתי בלימודים, אני למדתי אז סיינטולוגיה. שזה גם, אתה יודע מה? נקודת מפנה. אני הגעתי, סיינטולוגיה, אוקיי, פותח סוגריים, שנייה, סיינטולוגיה זה לא סוג של דיאטה. חבר׳ה, כמה חברים. סיינטולוגיה זה שיפור אישי. מבחינתי, דיברנו על קדמה, סיינטולוגיה זה איך אתה מתקדם.

אלון (47:14) כי איך אני משפר... תגיד גם בעברית, מי שלא מכיר בכלל, שומע פעם ראשונה?

ירון (47:18) בכלל, פעם ראשונה. בעיקרון, סיינטולוגיה זה מרכז שיש אותו כמעט בכל מדינה. כשאתה מגיע לשם, בכותרת הראשית זה פילוסופיה רוחנית יישומית. זאת אומרת שיש כאן קטע פילוסופי של חוכמה, של חוכמת הרוח, אבל זה גם יישומי, בסדר? אז אם כתוב שם

ירון (47:42) בפילוסופיה שאפשר להגיע ליכולת א׳, ב׳, ג׳, בצורה כזו או אחרת, יש לך אחר כך תרגיל או איזושהי דרך שאתה אמור לעשות את התרגיל, אותו דבר, ולהגיע ליכולת א׳, ב׳, ג׳, ובסוף להצהיר שוואלה, הגעתי לזה. יש לי את זה, אני מרגיש שיש לי את זה. אז בעצם אתה בונה יכולות. אתה בונה יכולות. זה חולש על כל תחומי החיים. החל מדברים אישיים שלי, הביטחון העצמי שלי, השלמות האישית, ה-state of mind, איך אני רואה את עצמי ואיך אני רואה את המשפחה, את הבת זוג, את הילדים, את העסק.

ירון (48:16) לכל דבר, אם אתה רוצה, אתה יכול לשפר. בסדר?

אלון (48:19) ולזה הגעת בגיל 20?

ירון (48:21) זה הגעתי בגיל 20, בצומת שנקלעתי אליה, אני בכלל לא הלכתי בכיוון.

אלון (48:27) מה היה הכיוון אז?

ירון (48:28) הייתי אז חייל, חזרתי הביתה, הייתה לי בת זוג. נפרדנו. אז אין, כן, צומת. צומת שאני יזמתי.

אלון (48:36) צומת יזומה.

ירון (48:37) כן, צומת שהחלטתי, בניתי צומת.

אלון (48:38) אמרת לאן היא כניסה?

ירון (48:39) אין לך אבל טלפון. היא מפרסה. כן, אוקיי. אין לך אבל טלפון, וואטסאפ, אני בא, אני לא בא. אחי, הייתי בבסיס, היא התקשרה אליי לבסיס, דיברנו, אמרנו, די, נפרדנו, נפרדנו. וואו. קיצור, עד שהגעתי הביתה, היא כבר באה, חזרה, הגיעה אליי הביתה, והיא כבר יצאה מהבית, ואז אני כמה שעות אחר כך הגעתי. ואני מגיע, והיה המון מכתבים בדואר, ואני מוציא את הכול, ופתאום אני קורא מכתב ממנה. טוב, לקחתי הכול, עליתי לחדר, קורא את המכתב ממנה, מאוד מכתב מבאס כזה, זה היה של זוג, בני 20, נפרדים, וזה וזה, וזה, ודנהנהנהנה.

ירון (49:13) אוקיי. ואני כזה לוקח נשימה, אני זוכר את זה, אני אומר, בואנה, מה, מה, איך אני מטפל בזה? אתה יודע, איך אני עכשיו מתייחס לזה? ואז אני מסתכל, דף מאחורי המכתב, אחי, דף מאחורי המכתב, זאת אומרת, כותרת, רוצה להיות בשליטה על חייך?

ירון (49:31) מה זה רוצה? אני צריך את ה... מסתכל עליו, מה זה הדבר הזה?

אלון (49:36) מסתכל, רואה שאלה... אוהב את המכתב שלה.

ירון (49:39) כן, נשבע לך. וואו. מסתכל, אני אומר, מה זה הדבר הזה? ואז אני רואה שמה, שאלון, האם אתה ככה, האם אתה ככה? שאלון כזה. כשהתקשרתי אליהם במקום, התקשרתי אליהם, אמרתי להם, תגידו, עד איזה שעה אתם עובדים? אמרו לי, אנחנו עד עשר פה. שעה אני אצלכם. טוב, שעה נכנסתי לשם, יש לנו שאלון אישיות. אתה נשאר, אתה בעצם, אתה עושה שאלון אישיות, שהוא קצת ארוך, ואז אתה יושב עם מישהו, ואתם שניכם ביחד, בוא נקרא לזה בשפה שלי, אני לא יודע אם זו שפה מקצועית, מנתחים את השאלון הזה ביחד איתך,

ירון (50:13) במטרה לראות מה הנקודות חולשה שלך, שהיום מפריעות לך בחיים. זה מול עצמך, יפה. כן, שלך, ממש. אם אתה בא עם עוד חבר, שניכם תקבלו דברים שונים. ועל הדבר הזה, את זה אנחנו הולכים לעבוד ולשפר. יכול להיות שיציעו לך קורס,

ירון (50:32) שניים, שלושה, יכול להיות שיציעו לך תהליך, יגידו לך, אוקיי, אתה צריך תהליך כזה או אחר, או קורס, או סמינר, משהו שיתאים לאותו, לאותה, משהו, אותו משהו שמפריע לך. במטרה לשפר אותו, שעכשיו הולך להיות לך את השינוי הכי גדול בחיים. בסדר? טוב, מה שהיא אמרה לי בזמנו, היא אמרה לי, תקשיב, אני ממש זוכר את זה. היא אומרת לי, תקשיב, עקב אכילס שלך, הנקודה הכי חלשה שלך, זה תקשורת. תקשורת שלך לא טובה. תקשיב, אמא, מה זה צדקה. אמא, מה זה צדקה.

אלון (51:00) זה מטורף בעיניי, כי אתה אחד האנשים הכי תקשורתיים שאני מכיר.

ירון (51:04) היום, אחי, בוא. 30 שנה אחרי. וואו. אבל אז, אמא, מה זה צדקה. זה היה ממש, הייתי, הרסתי חיים שלמים.

אלון (51:12) אני אגיד לך משהו לגבי זה, כי זה שעבר זמן, לא בהכרח אומר שעבר שינוי לטובה. נכון. אתה מבין? בן אדם שהוא היה מאוד לא תקשורתי בגיל 20, אם הוא לא מטפל בזה, הוא לא בהכרח יהיה מאוד תקשורתי בגיל 50. נכון. יכול להיות שזה אפילו ילך ויידרדר. אז כאן אני אומר גם על עצמי באיזשהו מקום, שאני כשהשתחררתי מהצבא, אחד המחסומים שלי היו סביב התקשורת. שכמו שאתה אולי יודע, היה צריך את ה... הפתעת אותי כזה. שמור לי את זה. כן, הפער אצלי המרכזי היה לא בלדבר עם אנשים, או כאילו פחד לדבר עם אנשים, או משהו לגבי זה, אלא בעניין של דיקציה, של מהירות הדיבור,

אלון (51:52) שזה כביכול פיזי, אבל זה גם הרבה מאוד מנטלי. אוקיי. הייתי מריץ את הרעיונות שלי, ואם הבנת, הבנת, אם לא, אחי, אין מה לעשות עם זה, ואני פשוט אולי יושב בחיים שלי.

אלון (52:01) ו... בעיות, לא הייתי יכול... לא הייתי יכול לדבר עם אנשים, לא הייתי יכול לנהל צוות, לא הייתי יכול לקבל משימות ולהגיב אליהן בצורה שהיא... אפילו בצבא הייתי נמצא בבעיות, כשהייתי כאילו מפקד, ואני אומר, אתה עושה את זה, אתה עושה את זה, אתה עושה את זה, ואז הוא יצעק עליי, אחי, אם אתה רוצה שאני אעשה משהו,

ירון (52:16) תירגע, תירגע, תירגע, תירגע, רגע.

אלון (52:18) לפעמים נגיד אנשים אומרים לי, כן, כן, אין בעיה, לא הבינו מה אני רוצה מהם, לא עשו כלום.

ירון (52:22) איזה קטע, זה תקשורת.

אלון (52:23) אז אני ממש טסתי גם לקורסים, גם של סיינטולוגיה וגם דברים יותר טכניים של עולם המשחק אפילו קצת. אם אתה מכיר את תום גרציאני, הוא ליווה אותי במשך תקופה, בסדר שדה.

ירון (52:33) כריזמה יש לו שם עכשיו.

אלון (52:33) הייתי לוקח שיעורים פרטיים ממש בעניין של דיבור ודיקציה ותרגילי תקשורת. כי אני הבנתי שאם אני לא אטפל בזה, זה פשוט לא ישתפר אף פעם. אז פה אני אומר שבגילאי 20 אתה מגלה מי אתה, אתה מגלה את עצמך, אתה מגלה מה הבעיות שיש לך בחיים. נכון. אתה כאילו בוחר אתה או מטפל או לא מטפל. אבל בסוף תהיה השלכה לכאן או לכאן.

ירון (52:50) נכון, זו הנקודה, אתה מטפל או לא מטפל. יפה, עשית את זה טוב. כי, קח את זה שנפגשתי איתו, מה זה היה אתמול? עם החוסר החלטות, זוכר שדיברנו? הוא לא מטפל, הוא לא טיפל. אז אם אנחנו חוזרים לאותה נקודה, היא אמרה לי תקשורת, תשמע, לא אהבתי את מה שהיא אמרה, לא אהבתי, והגבתי בצורת תקשורת שאני רגיל להגיב.

אלון (53:13) זאת תמיד אופה, מפגרת.

ירון (53:15) לא כזה, אבל הגבתי, כן. קיצור, היא מדברת אחרי, לא עברתי, לא עברה מסך. בקטע הזה. פתאום נכנס מישהו, והתחיל לספר לי, הוא אומר לי, תקשיב, יש דבר שנקרא סשן, פגישה. שאנחנו נכנסים ביחד איתך, בשיחה רגילה לחלוטין, כמו שאתה ואני מדברים עכשיו, לתוך, בוא נקרא לזה, אזורים שאתה לא מודע להם, חוויות שחווית שאתה לא מודע להם, שמשפיעים עליך עד היום. ואנחנו מוציאים משם את המטען, ואותה השפעה שקיימת היום תיעלם.

אלון (53:54) הופה, הופה, הופה, רגע, סליחה. תן לי להזדקף בשבילך.

ירון (53:56) התחלת לדבר. ואז הוא הסביר לי, הוא הסביר לי פשוט איך זה עובד, שנכנסים אחורה בזמן, אתה יודע, בצורה מסוימת, מורידים את המטען וחוזרים, והתופעה... אמרתי לו, תקשיב, בואנה, הרשמת אותי. יש מצב, היא רוצה שאני אקנה קורס תקשורת. היא הייתה שם. אמרתי לו, יש מצב לעשות את זה איתך? הוא אומר לי, בטח. אמרתי לו, אתה בטוח שזה עובד? הוא אומר לי, כן. אמרתי לו, אכפת לך שאני אעשה לך איזה דיל? והוא אומר לי, כן. אמרתי לו, בוא ניכנס סתם לפגישה כזאת.

ירון (54:25) אם זה רץ, ואני, הצלחת להחזיר אותי אחורה, ואתה יודע, אתה, הורדנו מטענים, זה נעלם, אחי, אני קונה את מה שהיא רוצה. מה שהיא אמרה לי פה, תקנה קורס תקשורת, קניתי. אם זה לא עובד, אתה קונה לי.

אלון (54:42) יפה, מעניין. הוא אמר לי, בוא. איזה ודאות.

ירון (54:49) תשע בערב. נכנסנו ההוא ואני לחדר. אני יוצא משם, תקשיב, אחרי הפגישה הזאת, עם עיניים כאלה פתוחות. What the fuck happened there? איך? איך הוא שלף את זה ממני? כל הדבר הזה היה אצלי ולא ידעתי? תקשיב, עכשיו אני חושב, זה היה הסשן הראשון שקיבלתי.

ירון (55:14) יצאתי משם, כאילו, בוואו, התקשרה אליי אחרי זה, אותה בחורה, התקשרה אליי אחרי איזה יומיים, שלושה, אני לא זוכר. תחשוב, הייתי בן 20.

ירון (55:24) וואלה, תקשיבי, אני מחויב. הבטחתי, אני סבבה, אני זורם איתך, אני קונה את הקורס. עשיתי קורס תקשורת. קודם כל זה התחיל בקורס איך לשפר יחסים עם אחרים. אתה מבין קצת את הבסיס. קורס תקשורת הוא קורס יישומי נטו, יישומי. איך אתה מתקשר בצורה נכונה?

ירון (55:45) התאהבתי בדבר הזה. שיפור יכולות, התאהבתי. אני רוצה עוד. סיימנו את הקורס, אני רוצ... מה עוד יש לכם פה? אני רוצה עוד. מה עוד יש לך? חוץ מזה, אני רוצה עוד. אחי, מאז אני פשוט עושה קורסים. היום אני עושה קורסים עסקיים, דרך אגב. אני בחצי שנה האחרונה עשיתי ארבעה קורסים שקשורים בעסק.

אלון (56:02) שזה גם נקרא סיינטולוגיה או שזה משהו אחר?

ירון (56:04) בסיינטולוגיה. רוב ההכשרה שלי, יש הכשרות שאני עושה בתחום הביטוח, זה לא קשור, אבל רוב ההכשרה האישית שלי, הפיתוח האישי שלי, והעסקי שלי, עסק נטו, סיינטולוגיה נטו. עכשיו עשיתי את הקורסים של העסק, כל הקורסים שקשורים בפיננסים. פיננסים, אחי. זה לא, אין בזה משהו רוחני, אין בזה משהו, אבל הוא פירק את זה לגורמים. כל מה שהסברתי לך על ההקצאות, לקחתי, אחי, הכול משם. מטורף. כל מצב שיש לי בעסק היום, אני מאתר באיזה מצב הוא נמצא, יש שם ממש נוסחאות,

ירון (56:39) איך אתה יוצא מאותו מצב ואיך אתה מעלה אותו למעלה. אני מיישם את זה משם. מטורף. אתה יודע מה? קורונה, מלחמה, תשמע, אנחנו חווים המון פה במדינת ישראל, אתה מקבל המון זפטות. אתה נכנס להמון משברים פיננסיים. כי זה, מה זה משבר, אחי? אם כל פעם אני רגיל להכניס איקס כסף, החודש יש מלחמה, והכל סגור, ופתאום הכל... שליש. כן, שליש. מה, איך, יש לי פה מצב שאני צריך לפתור אותו. יש שם איך להיפטר ממצבים פיננסיים.

אלון (57:04) יש שם ממש כלים פרקטיים שאתה יכול כאילו ליישם ולהתחיל לדבר על זה?

ירון (57:08) מטורפים. אחי, מטורפים, מטורפים. אני מת על זה כי אני יוצא משם כל פעם, מפגישת למידה, אני יושב ואתה לומד, עם עצמך. אתה יוצא עם, אני מרגיש את הדם זורם לי מההתלהבות, את הדם זורם לי בפנים, אני יוצא עם רעיונות לעסק, אני חוזר ואני אעשה עם הכל בעסק. בחצי שנה האחרונה שאני עושה שם קורסים של, אני שמתי דגש על קורסים עסקיים,

ירון (57:30) ההכנסה הברוטו שלי קפצה בשתיים וחצי. בשתיים וחצי? כן, בחצי שנה. מטורף. וזה רק מיישום. כל פגישה אני יוצא עם החלטות חדשות, איך אני משפר, מה אני מכניס, איך אני משפר, מה אני מכניס. קורס אחר. עכשיו אני עושה קורס שקשור בהתארגנות. איך לארגן את העסק בצורה שכל הזרימה היא צורה זורמת. מהרגע שנכנס עד הרגע שהלקוח יוצא, בחוץ קוראים לזה חוויית לקוח. איך כל התהליך, בכל הארגון עצמו. פשוט מטורף. יש לי מלא רעיונות. מדהים. אז זה היה בקטע הזה, שם נחשפתי, אפרופו חזרנו, האינטרנט, למדתי סיינטולוגיה בגיל 20, שנת 2000,

ירון (58:10) תוך כדי הלימודים יושבים עם חברים וזה וזה, ואז פתאום צצה WWW. מה זה, אתה יודע, אז היה WW, אז מה זה היה לי? 84 זה היה, נו, WWF, נכון?

אלון (58:22) כן. לא הגיע אז אני לא יודע. אה, כן? זה היה יעבד קריב. אני מדבר ב-WWW. שמע, מטורף. אז בוא נגיד, בגיל 20 הצומת הייתה מבחינתך סיינטולוגיה, או שזה האינטרנט? כאילו, מה עשית תכלס? כאילו, מבחינתך מגיל 20.

ירון (58:38) גיל 20, הצומת המרכזי שלי, לא הייתי מודע שזו צומת. בגיל 20, אמרתי לך שפגשתי סיינטולוגיה, זאת אומרת, בשאלון הזה, ואז הלכתי וזה, לא ידעתי שזו צומת, אבל בעצם כשהלכתי ועשיתי את זה, מאוד התלהבתי, מאוד התלהבתי ממה שאני, מההשפעות שזה, מהשינוי על החיים שלי. סיימתי את הצבא שנה אחר כך, בגיל 21, ואחת. הלכתי כבר ללמוד את המקצוע שם. חצי שנה אחר כך. מה מקצוע? בסיינטולוגיה. אתה יכול, בסיינטולוגיה, כמו שאותו אחד, הוא לקח אותי לפגישה לסשן, והוא הביא את ההליך.

ירון (59:14) אז יש ממש אקדמיה שלמה, לומדים...

אלון (59:16) אה, כאילו כדי להעביר גם את הסשן הזה?

ירון (59:18) כדי להעביר את זה. כן. ממש כדי להעביר את זה, אתה ממש לומד איך המיינד עובד. מדהים. זאת אומרת, להפוך קטע רוחני למדע מדויק. שפה מדהים. ממש. עם פרקטיקה. אז טסתי לדנמרק, לעשות את זה שם. עכשיו, אם אתה שואל אותי, אז אני יכול לומר לך, בהתחלה יש צמתים שהייתי בהם, או שבחרתי מן השמאלה, לא הייתי מודע. לא הייתי מודע להשלכות של זה. אני יכול להגיד לך שזה שהחלטתי להיכנס לסיינטולוגיה וללמוד, שאז זה סקרן אותי בפן האישי. וואי, איזה כיף זה, איזה יופי, זה עזר לי לצאת מהפרידה.

ירון (59:52) אחר כך גיליתי שזה, אתה יודע, עזר לי בחיים, עזר לי עם חברים, עזר לי עם זה. אז זה היה משהו שבשבילי, ואז אמרתי, וואלה, מה עושים פה? עוזרים לאנשים, בוא, אני גם רוצה ללמוד איך עושים את זה למישהו אחר, כמו שההוא עשה לי. מדהים. אז נכנסתי ככה. תקשיב, היום עם ה... אז היום ההכנסה שלי כלכלית היא מביטוח, נכון? הרי זה העסק שאותו אני מכניס. אבל אחי, כל מה שאני מיישם שם, כל מה שאני מיישם בחיים, זה מתוך סיינטולוגיה. אז אתה יכול להגיד שזאת הייתה הצומת המרכזית שלי בחיים,

ירון (1:00:21) שפניתי ימינה בחוסר מודעות מוחלט.

אלון (1:00:24) שמע, זה מטורף.

ירון (1:00:25) ולא ידעתי אפילו את ההשלכות של זה.

אלון (1:00:28) כן, לטווח מאוד ארוך. 30 שנה אחרי, זה עדיין כאילו חקוק בך. תחשוב מה קורה אם אתה והאקסית מגיל 20, לא הייתם עושים שיחה קשה, לא הייתם נפרדים ולא היה מכתב. נכון. האם המכתב בתיבת הדואר היה תופס כזה משקל?

ירון (1:00:46) לא, אני אגיד לך מה. הפרסומת שהם שמו בתיבת הדואר תפסה משקל רק בגלל שלפניה היה מכתב. חד משמעי. כן. בדרך כלל, אני לוקח מהדואר, מוציא את כל הגרבג׳, ספאם. אחי, ספאם, אפילו לא מסתכל על זה. כן. פה הסתכלתי, כי ראיתי מכתב, אמרתי, מה, זה מכתב? היה שם משהו שמשך את תשומת לב, משכתי את זה, זה היה שלי, אז כבר לקחתי את הכול. ולקחתי בידיעה שאני הולך לזרוק את הכול, פשוט המכתב סקרן אותי, אז קראתי אותו כבר. אז עכשיו אתה אומר, שיט, מה, אני ממש זוכר את זה?

ירון (1:01:15) מה אני עושה עם זה? יאללה, מה אני עושה איתה?

אלון (1:01:19) העמוד הבא? אה, העמוד הבא. הנה.

ירון (1:01:21) אז עכשיו תחשוב באיזה פוקס אני נכנסתי לכל הדבר הזה, אז מבחינתי, אם אתה שואל אותי, זה לא היה צומת. אם אתה מחזיר אותי עכשיו אחורה בזמן, אחי, ממש, זאת לא הייתה צומת, לא בחרתי שם ללכת ימינה ושמאלה. פשוט הלכת. פשוט הלכתי, זה עניין אותי, ראיתי משהו, ראיתי, הוא רוצה להיות בשליטה. כן, מישהו הציע לי קורס, אמרתי, אוקיי, מוצא חן בעיניי. לא, לא, את יודעת מה, מה שאת אומרת לי, לא מוצא חן בעיניי עם התקשורת שלך, אני בשבילך. בסדר, בא בן אדם, דווקא אותו אהבתי, הוא סיפר לי סיפור, אמרתי לו, למה אתה מספר לי קורס?

ירון (1:01:51) בואו...

אלון (1:01:51) אני כאילו נגנב להסתכל על כל הפיצולים בדרך, שכאילו אם לא היה מכתב, ואז אם לא היה פלייר אחרי המכתב, ואם הם לא היו פתוחים באותה שעה, ואם... לא הייתי מכיר אותך, אחי. לא היו קורים הרבה מאוד דברים שאנחנו לא יכולים לדמיין אותם אפילו. נכון. אפקט הפרפר הזה, שכאילו כמה משתנים קטנים בדרך, אחי, הייתי אחר לגמרי. אם הוא לא נכנס, אם לא היית זורם איתו, אם הוא לא היה מציע, אם הוא לא היה מסכים. נכון. כמה דברים בדרך היו קורים, שהיו יכולים לשנות לגמרי את כל הסיפור.

ירון (1:02:13) הייתי, תשמע, הייתי אחרת לגמרי גם. בדיוק. אחרת לגמרי. תקשיב, היום, אם אנחנו חוזרים להחלטות, צומת 20, כל הצמתים שדיברנו עליהם, איך הכרתי את הבת זוג שלי? הייתי בארה״ב, למדתי סיינטולוגיה, בסדר? אני מזפזפ בפייס, איזה יפי יפי. יא אחי, אני מת עליה, אנחנו חמש שנים ביחד, אני מת עליה. אני רואה אותה בדנמרק, היא גם כן סיינטולוגית, אני רואה אותה בארגון סיינטולוגיה בדנמרק, ואנחנו לא מדברים. אנחנו נהיינו חברים בפייס, כי שנתיים לפני כן היינו ביחד באותו ארגון, היא קפצה לי, שמתי חברות.

ירון (1:02:46) זהו. טוב, שולח לה הודעה, אומר לה, היי, אני רואה שאת בדנמרק וזה, נעים מאוד, אני ירון. לא, אני מציג את עצמי. אומר לה, ואז היא רשמה לי כזה, תשמע, אני לא יכולה לדבר עכשיו. באנגלית. היא גם לא דיברה אנגלית, אז זה היה Google Translate. לא ידעתי שהיא לא דיברה.

אלון (1:03:04) היא הייתה עברית, למה היא התכוונת? כבר היינו כבר היום חצי בעברית. גדול.

ירון (1:03:10) קיצור, תכף אני חוזרת אליך. טוב, חזרה אליי אחרי זה כמה זמן.

אלון (1:03:14) וואלה, דילגנו על זה, היא לא יודעת אנגלית. היא לא יודעת אנגלית. זה מטורף.

ירון (1:03:17) כן. אחר כך אספר לך עוד דבר עכשיו, בסיפור אתה נגנב. אוקיי. היא לא יודעת אנגלית, ובקיצור התחלנו לדבר, אני שם איזה חודש, חודש וחצי. חודש וחצי אנחנו מתכתבים. כותבים כל יום, מדברים, וידאו וזה. אמרתי, תקשיבי, אנחנו חייבים להיפגש.

ירון (1:03:35) בינתיים היא חזרה לאוקראינה. מישראל, אני בא לבקר אותך. חייבים להתפגש. זה היה קורונה, אוקראינה פתאום נהייתה אדומה, אי אפשר להיכנס לאוקראינה. אמרתי לה, את יכולה לבוא לצאת? אמרה לי, כן. אמרתי, עשינו דנמרק. הזמנתי לנו בית מלון, אמרתי לה, תקשיבי, אנחנו הולכים למלון חמישה ימים, או שבוע, לא זוכר. חמישה ימים. אם זה טוב, חתונה.

אלון (1:03:54) לא באמת.

ירון (1:03:55) אם זה לא טוב, אז מקסימום, נחתוך באמצע. מה אתה אומר? עכשיו, אני לא יודע, תראה, אני בליבי, שם... איזה הימור, כאילו... זהו, זה הימור, אבל כשאני הייתי שם בארה״ב, אחי, כשאני יושב איתה, אני כבר יודע שאיתה אני רוצה להתחתן. איך אתה יודע את זה? וייב, אנרגיה, אינטואיציה.

אלון (1:04:13) במסנג׳ר?

ירון (1:04:13) אחי, זה בשיחה... אין לכם שפה. קודם כל, זה היה ב... מדברת איתי אנגלית, נשמה. אם מדברת איתי אנגלית. עכשיו, הגעתי לדנמרק, איזה בחורה שקטה.

ירון (1:04:24) אנחנו מדברים, נו, איזה בחורה שקטה. ראיתי שהיא לא...

אלון (1:04:29) לא יודעת, לא דוברת את השפה.

ירון (1:04:31) היא יודעת בסיסית. ואז היא לקחה, אמרתי לה, וואלה. ואז היא אמרה לי שהיא התחילה בדיוק ללמוד עכשיו אנגלית. אמרתי לה, אני מחזק לך את זה, לא זוכר איזה, כי שם מצאנו קורס מקצועי כזה טוב, אמרתי לה, אני שם לך... אני שילמתי לה, קחי. אחי, אנחנו מדברים אנגלית, כאילו, כבר... בחיים לא הייתה לנו בעיה בתקשורת. עזוב את השפה, בתקשורת, כאילו, אני שם, עזוב את השפה ש...

אלון (1:04:56) אז אם נגיד לסין שיש לך באיזה תקשורת, ואז אתה מגיע אליה...

ירון (1:04:59) ובחיים לא הייתה לנו בעיית תקשורת. הבנתי כל מה שהיא רוצה להגיד לי, בצורה מלאה, אפילו אם היא דיברה חצי רוסית, חצי אנגלית שבורה. איכשהו זה עבד. והיום אני כבר לומד רוסית, אני כבר מדבר רוסית. אה, לפנים מהר? אז אני מדבר, יש נשלוטו דומייש. תפשוק, אישית שעשה.

אלון (1:05:14) מלדיץ.

ירון (1:05:16) כן, נעים מאוד.

אלון (1:05:18) לא, מלדיץ זה נעים מאוד?

ירון (1:05:19) לא, לא. אני אומר כאילו, אתה כזה בסוף, בסוף אני מדבר, ואתה כזה, יס, יס, נעים מאוד. יס, בננה. אז אני מדבר היום קצת רוסית, רוסית שבורה. היא מדברת עברית שבורה, באמצע אנחנו מדברים אנגלית. קיצור. אז היינו בזה, נסענו, נפגשנו בדנמרק. אני באתי להכיר מישהי, זהו, אני יודע שזה כבר זה. אחי, בפגישה כבר הבנו שזה זה. מה אתה אומר? כן. זהו, אז איך הגענו לזה? ברח לי המחשבה, משהו, החלטות, גיל 20.

אלון (1:05:45) כן, לא, זה צומת של, וזה כבר הגענו לזה. ספציפית.

ירון (1:05:48) מתאים, ואז דווקא היה משהו מעניין שרציתי להגיד לך על זה.

אלון (1:05:50) אה, אתה אומר שגיל 20 יכול להיות?

ירון (1:05:52) של גיל... אה, אולי דיברת איתי על גיל 20 ועל החלטות. אולי זה... בקיצור, אני חושב... כן, לא זוכר.

אלון (1:06:00) לא, שניה נראה לי נכנסת לפנטזיה מהסיפור שלך, אחי, סיפור של ההרדות.

ירון (1:06:04) כן, זה סיפור יפה. באמת שזה סיפור יפה.

אלון (1:06:07) כן, זה רק ברדת

ירון (1:06:08) וזה. איזה מקסימה, אחי, אני... באמת. תן לי כמה דקות עליה להגיד לך משהו.

אלון (1:06:12) תגידי, יש לך משהו? אני אגיד לה משהו.

ירון (1:06:14) ינינה כפרה, אני אוהב אותך. יא טיביאלדובלו.

אלון (1:06:20) טוב, ירון, אנחנו לקראת סיום.

ירון (1:06:21) וואלה, בואנה, איך הזמן טס שנהנים?

אלון (1:06:23) הזמן טס שאנחנו נהנים פה ללא הרף. נכון, באמת. ועכשיו אני רוצה שניה לדבר למאזין בקצה, החייל, חיילת, גבר, אישה, באזור גילאי ה-20. גילאי ה-20. שיכול להיות שהם עכשיו בשיא הבלבול של חייהם, יכול להיות שהם פשוט לא יודעים מה הם רוצים לעשות, שהם בדיוק משתחררים, שטוחנים מילואים ואומרים איך אני יודע לקבל החלטה על המחר שלי. אז מהפרספקטיבה שלך עד היום...

ירון (1:06:49) אני אומר לך את זה עכשיו כקוצ׳ר ארצי.

אלון (1:06:52) שמע, אני אגיד לך משהו, העניין הזה לא קוצ׳ינג, נקרא לזה פשוט פרספקטיבה. כי יש לך פרספקטיבה שאתה... באמת הגישה שלי מאוד שונה מהרבה אנשים שכבר היו אצלי. וואלה. וממני, כן? באמת? והגישה שלך מעניינת אותי, אחי. מה היית מציע להם?

ירון (1:07:04) אז אני אגיד לך, אני יכול לספר לך סיפור קטנה, בקטנה, ואז לפי זה אנחנו נגיע לפואנטוש. לפי זה נגיע לפואנטוש. תראה, אותו בחור שישב אצלי אתמול, דיברנו, ואז הוא אומר לי, תשמע, לחתום על חוזה וזה, ואז הוא אומר לי, אחי, חוזה של 5,000 שקל. פותח, אתה זוכר? עם הסבלט שהוא רצה לעשות סבלט וכל זה. ואז הוא אומר לי, אתה יודע מה אמא שלי תחשוב על זה אם אני מראה לה את החוזה הזה? תתפחלץ.

ירון (1:07:32) עכשיו קבל. הוא לא מבצע החלטה מסוימת כי בראש שלו יש לו מישהו אחר, מה הוא יחשוב על זה? עכשיו אני חוזר לאותו אחד בן 20. חייל, חיילת, אחרי צבא, וואטאבר. זה חיים שלכם.

ירון (1:07:50) אתה מחליט אם לעשות ככה או לעשות אחרת. מותר לך לטעות, תטעה. מותר לך לקחת פניות ימינה, מותר לך לקחת פניות שמאלה, מותר לך גם להתחרט אחר כך, להגיד, טעיתי, כוס אמו. שנה שלמה שרפתי בכיוון מסוים, וואלה, זה לא מתאים, אני עושה פרסה, אני הולך למקום אחר. מותר לך, זה חיים שלך, אחי, זה חיים שלך. תחליט מה שבא לך, לא מה שאתה חושב, שמישהו אחר פה אצלך בראש היה חושב על זה, או איך שהוא יגיב על זה. מה אתה חושב על זה? מה בא לך לעשות? ואל תפחד.

אלון (1:08:23) ואם הוא לא יודע? הוא אומר, אין, לא מצליח לקבל החלטה, לא מצליח לראות כלום, שום אפשרויות. פה זה התקלה.

ירון (1:08:31) זה קשה. קשה לי לחשוב על זה, כי זה לא אופייני לי, אבל בוא, תן לי קצת יותר בשר. הייתך משהו שאני רואה את

אלון (1:08:35) פוטר חיבול הזה? כן. שכשיש היום כל כך הרבה הזדמנויות, כל כך הרבה דעות, במיוחד במדיה החברתית, יש לך אין סוף אנשים שאומרים אין סוף דברים שונים ומנוגדים, וכל אחד מצדיק את עצמו ולמה הוא צודק ואחר טועה. נכון. אז יש פה איזשהו מצב שאתה לא יכול לחשוב עם שום נתון, כי כל נתון הוא נורא מבלבל.

ירון (1:08:52) נכון, אבל בסוף אתה יודע מה האמת שלך, אתה יודע מה הוייב האישי שלך, אתה יודע מה אתה רוצה. בסוף אין אחד שלא ידע בפנים מה הוא מעדיף. בסדר, בוא ניקח, יאללה, יש חמישה ברי סמכא, כל אחד בתחומו, שכל אחד אומר לך כיוון אחר. איך אני אדע מה נכון לעשות? אתה יודע, אתה תדע מה נכון לעשות. כי מה נכון לך, אל תסתכל מה, עזוב אותם רגע. קח אתה, תעשה את המחקר שלך עכשיו. שמע אחי, ביטקוין, עשיתי את המחקר שלי. פתחתי, הסתכלתי, בוא, אני לא עכשיו יועץ קריפטו.

ירון (1:09:31) עשיתי מחקר, שמעתי אנשים, התייעצתי עם חבר שאני מחשיב אותו בתור אחד, התייעצתי עם מישהו אחר, הלכתי, פתחתי באינטרנט, נכנסתי ליוטיוב, נכנסתי קצת להקשות, לכל מיני מקומות. אתה יודע, אתה מתחיל להיכנס, מתחיל להיות מעורב. בסוף הגעתי למסקנה איך אני רוצה לעשות את התיק שלי.

ירון (1:09:48) בטוח יש אנשים שלא הסכימו עם הצורה הזאת. אחי, בטוח, חד-משמעית, יש אנשים שלא הסכימו עם הצורה הזאת. מה אכפת לי? זה כסף שלי, אחי, זה לא כסף שלהם. אני אעשה עם הכסף את מה שאני רוצה, אני אשרוף אותו עכשיו, ככה, איך שאני אשרוף אותו. מה אכפת לך, זה כסף שלי. אני עכשיו, את כולה, את כולה, אני תורם לצדקה, מה אכפת לך? אתה מבין? אז כאילו מה שאני רוצה להגיד לבן 20, עכשיו שאני מחזיר את עצמי מאחור, וגם לא טוב בן 20, אחי, זה חיים שלך, תעשה מה שאתה רוצה.

ירון (1:10:10) מה שאתה רוצה, זה חיים שלך, אתה יודע מה זה חיים? זו האנרגיה שלך. קח אותה לאן שאתה מרגיש, זה לא אכפת לי בכלל מה אנשים חושבים. אין מצב שאתה תקוע ואין לך מלכוד 22, אני לא יודע, די, בחייאת, אין מצב, צא מזה. צא מזה. אבל אתה יודע מה, אם הגעת למצב כזה, כנראה שהנושא הזה לא מעניין אותך.

ירון (1:10:29) בעיניי, הנושא הזה לא מעניין אותך. אתה יודע, אתמול הוא ישב, ואותו אחד, הוא אומר לי, תשמע, איך אני אדע, אם היו לך פה עוד... אם היו לי פה עכשיו עוד 20 דירות, איך אני אדע מה להחליט. אחי, אתה נכנס לבית, אתה לא מרגיש שאתה אוהב את הבית הזה? אחד מהבתים ידבר אליך. אתה יודע מה, אחי, אני רוצה עכשיו, באמת, אני רוצה בית. בזמן האחרון אני נכנס המון לפייסבוק, גולל, גולל, גולל, סתם, נכנסתי למלא... רוצה לסלוק?

אלון (1:10:53) לסלוק דירה?

ירון (1:10:53) כן, אחי, רואה, מלא דירות. סתם, באמת. קפצתי כזה, רעיון, אמרתי, וואלה, איזה כיף. לא, ראיתי דירה אחת במציאות, בסדר? בוא, אני רק גולל. כל יום אני מסתכל, ו... אחת לא אמרה. פתאום ראיתי דירה אחת, יואו, אחי, המיסה אותי בתמונות. המיסה אותי. יצרתי קשר עימה, אמרתי לה, תקשיבי, בוא, איזה דירה מהממת. לא אכפת לי אם אני אקנה אותה או לא.

ירון (1:11:21) אני רוצה לבוא לבית הזה, אני רוצה להרגיש אותו. אני רוצה. היא אומרת לי, תשמע, יש אנשים שיש לי... אם תמכרי עד שאני בא, מכר אותו. שאלה אחת כפרה, הכל בסדר. אני עדיין רוצה לבוא. אתה מבין? זה כי אני מחפש, יש לי מטרה מסוימת, אני רוצה להגיע לשם, וזה דיבר אליי בלב. אם עכשיו אני יושב שנתיים רק גולל, גולל, גולל, אחי, אני לא רוצה בית חדש, אני סתם גולל, כיף לי לגלול. אז אותו אחד שעכשיו תקוע עם כל מיני החלטות, מה הוא רוצה לעשות? אחי, אם כיף לך להסתכל ולהתפלסף עם ההחלטה הזאת, סבבה, זה גם כיף.

ירון (1:11:53) אבל אם אתה באמת רוצה לעשות משהו, בפנים אתה יודע מה נכון לך. זהו.

אלון (1:12:00) מדהים, ירון, תודה רבה לך על הזמן.

ירון (1:12:02) איזה כיף, הוצאת ממני עכשיו את הזה שלי, איזה מלך.

אלון (1:12:05) יו מלך, אחי, אתה

ירון (1:12:06) אוהב אותך. דרך אגב, שני שלי איתך. נכון. בתחילת העסק לפני שנתיים, גם כן עשינו...

אלון (1:12:14) עבדנו קצת ביחד, כן.

ירון (1:12:16) עבדנו קצת יפה, אחי, זה לא היה קצת, זה היה...

אלון (1:12:20) זה היה ממש לפני המילואים, אז כאילו התחלנו את הפרויקט, עשינו את היום צילום הראשון.

ירון (1:12:23) זה חצי שנה לדעתי ביחד, נו? חמישה חודשים?

אלון (1:12:26) אולי ארבעה, חמישה חודשים, בהתחלה הייתי בארה״ב, הייתי כזה מהרחוק, קצת פייסבוק, ואז עשינו צילום אחד עם איזה סרטונים לאומן ולזה, ואז התחלתי את המילואים, ואז הקמפיינים כבר הרצת אותם עם מישהו אחר. נכון.

ירון (1:12:38) ואז כבר לא התכנס. שמע, מאז כבר עשיתי, אבל כאילו אני כבר, אתה היית הפתיח בעצם. נכון. שמאוד אהבתי. ואם אני חושב, רק פותח סוגריים, תדע, באמת עכשיו. אם לקחתי, כאילו אחר כך רצתי, לא זוכר, נראה לי אתה הלכת עוד פעם, חתכת למילואים ולא יכולת להמשיך, אז כבר עברתי עם מישהו אחר. תדע לך שאיתך אז, בזמנו, למה אנחנו עדיין בקשר? כי בליבי, אתה הבאת יריית פתיחה של חתיכת ירייה. עשית לי שם הקפצה.

ירון (1:13:07) אז אני מאוד מעריך את זה על זה. איזה כיף. כן. אז כיף לי לבוא לפה להתארח אצלך פעם שנייה.

אלון (1:13:13) ירון בר, חברים, ירון מיליון, תודה רבה רבה לך.

ירון (1:13:16) כיף, אחינו, תודה לך.