כשאנחנו מפיקים קורס, אנחנו רוצים לשלב בו לפחות שני פורמטים. המטרה: לשמור על העין של הצופה.
שעה של אותו פריים מעייפת, גם כשהתוכן מצוין. החלפת פורמט מחזירה את הקשב. דוגמה: פותחים את השיעור בפריסטייל מול המצלמה, עוברים למצגת בישיבה בשביל התיאוריה, ומסיימים בהקלטת מסך שמראה איך עושים את זה בפועל.
כל פורמט נותן משהו אחר. דוגמה: אותו שיעור על אקסל נראה אחרת לגמרי כהרצאה בעמידה וכהקלטת מסך. בהקלטת מסך התלמיד יכול לחזור על כל קליק במחשב שלו.
אלה ששת הפורמטים שאנחנו עובדים איתם בהפקת קורס דיגיטלי. בחרו שניים או שלושה שמתאימים לחומר שלכם.
1. מצגת בישיבה
המרצה יושב מול המצלמה, והמצגת רצה ברקע או בצד. האווירה רגועה, כמו שיחה אישית.
מתאים ל: תוכן תיאורטי, הסברים לעומק, קורסים עם הרבה שקפים.
היתרון: המרצה נראה נגיש. התלמיד מרגיש שמדברים אליו.
לשים לב: השקף עוזר לדיבור, הוא לא מחליף אותו. דוגמה: שקף עם שלוש מילים עובד. שקף עם פסקה שלמה גורם לתלמיד לקרוא ולהפסיק להקשיב.
2. מצגת בעמידה
אותו רעיון, אבל המרצה עומד. שפת הגוף פתוחה יותר, האנרגיה גבוהה יותר, וזה מרגיש כמו הרצאה.
מתאים ל: מרצים עם נוכחות של במה, תוכן שדורש אנרגיה, קורסים שבנויים סביב הכריזמה של המרצה.
היתרון: נראה דינמי ומקצועי, ומחזיק את הקשב.
לשים לב: צריך סט שמתאים לעמידה: רקע נקי, תאורה טובה ומקום לזוז. דוגמה: מרצה שזז צעד ימינה יוצא מהפריים, אם לא תכננו את זה לפני.
3. הדרכת מערכת מול מחשב
המרצה יושב מול מחשב ומראה תוכנה או מערכת, צעד אחרי צעד. בדרך כלל זו הקלטת מסך עם חלון קטן של הפנים של המרצה בפינה (PIP).
מתאים ל: קורסים על תוכנות, כלים דיגיטליים ותהליכי עבודה שצריך לראות.
היתרון: התלמיד רואה בדיוק מה לעשות, ומשחזר את זה אצלו.
לשים לב: העריכה כאן קריטית. דוגמה: אף אחד לא רוצה לראות 20 דקות של חיפוש בתפריטים. חותכים לקליק הבא.
4. הרצאה חיה מול קהל
המרצה על במה או מול כיתה, ומרצה לקהל אמיתי. מצלמים את האירוע, וזה הופך לשיעורים בקורס.
מתאים ל: מרצים שהאנרגיה שלהם עולה מול אנשים, תוכן מוטיבציוני, סדנאות.
היתרון: אותנטי. התגובות של הקהל מכניסות חיים, והתלמיד מרגיש שהוא שם.
לשים לב: ההפקה מורכבת יותר: כמה מצלמות, סאונד נקי ותאורה של אירוע. דוגמה: שאלה מהקהל שלא נשמעת בהקלטה הופכת לתשובה בלי הקשר. את הפורמט הזה מצלמים במקום של האירוע, לא באולפן.
5. דיבור לפרומפטר
המרצה מדבר ישר למצלמה, והטקסט רץ על פרומפטר מול העדשה. יוצא דיבור מדויק וזורם, בלי "אממ" ובלי חזרות.
מתאים ל: תוכן שחייב להיות מדויק: רגולציה, נהלים, מסרים שאסור לפספס בהם מילה.
היתרון: המרצה מסתכל לתלמיד בעיניים, כי הטקסט יושב על העדשה. התוצאה נקייה.
לשים לב: צריך לכתוב את הטקסט מראש, ומרצה שקורא בטבעיות. דוגמה: טקסט שנכתב כמו מסמך נשמע כמו קריינות חדשות. טקסט שנכתב כמו שמדברים נשמע כמו שיחה.
6. פריסטייל
בלי מצגת, בלי פרומפטר, בלי תסריט. המרצה מדבר מהניסיון.
מתאים ל: מרצים ותיקים שהחומר יושב להם בדם, ותוכן סיפורי ואישי.
היתרון: הכי אותנטי שיש. כשזה עובד, זה מרגיש כמו שיחה אישית עם מומחה.
לשים לב: בלי מבנה, אותנטי הופך מהר למבולגן. דוגמה: שלוש נקודות על פתק ליד המצלמה מספיקות כדי לא ללכת לאיבוד.
אז איזה פורמט נכון לכם?
תלוי בתוכן, במרצה ובקהל. והקורסים הטובים לא נשארים בפורמט אחד.
דוגמה לשילוב: פרק פתיחה בפריסטייל, שיעור תיאורטי עם מצגת בישיבה, והדגמה של כלי בהקלטת מסך. הגיוון שומר על התלמיד ער וממשיך ללמוד.
ככה זה עובד בבונקר: בשלב הליי-אאוט מסמנים לכל שיעור את הפורמט שלו. ביום הצילום עוברים שיעור אחרי שיעור לפי הרשימה, ואתם יודעים מראש מה מצלמים בכל שעה. ככה נראית הפקת קורס דיגיטלי אצלנו.
צ'קליסט: לפני שבוחרים פורמט
- כתבתי לכל שיעור משפט אחד: מה התלמיד יודע לעשות בסוף
- סימנתי איפה צריך הדגמה על מסך
- סימנתי איפה הדיוק חשוב יותר מהזרימה (פרומפטר)
- בחרתי לפחות שני פורמטים לקורס
- יש לי שקפים עם מעט מילים, לא פסקאות
- אם יש הרצאה מול קהל, תיאמתי מקום וכמה מצלמות
שאלות נפוצות
מה הפורמט הכי טוב לצילום קורס דיגיטלי?
אין אחד. הפורמט תלוי בתוכן, במרצה ובקהל. רוב הקורסים הטובים משלבים שניים או שלושה פורמטים, למשל מצגת בישיבה לתיאוריה והקלטת מסך להדגמה.
אפשר לצלם קורס בלי מצגת?
כן. פריסטייל ודיבור לפרומפטר לא צריכים מצגת. בפריסטייל כדאי לפחות פתק עם שלוש נקודות, כדי שהשיעור לא יתפזר.
כמה תוכן יוצא מיום צילום?
החישוב הגס: כל שעת צילום נותנת בערך חצי שעה של תוכן מוגמר. יום צילום של 8 שעות נותן כ-4 שעות תוכן נטו.
עוד על הפקת קורסים
- ה-X פאקטור של קורס דיגיטלי. למה תלמידים מסיימים קורס אחד ונוטשים אחר.
- הפקת קורס דיגיטלי בבונקר: 6 השלבים, מהסילבוס ועד קורס שמוכן למכירה.
