יש לנו פודקאסט משותף. איך יוצרים אותו ביחד?

פודקאסט משותף של שני מגישים הוא הפורמט שהכי כיף להאזין לו. יש כימיה, יש ויכוח, יש צחוק. וזה גם הפורמט שהכי קל להרוס: שניים מדברים אחד על השני, אף אחד לא מוביל, ואחרי 20 דקות המאזין לא יודע על מה הפרק.

ההבדל בין השניים הוא לא כישרון. הוא הסכמות שסוגרים לפני הפרק הראשון, ועוגנים וגבולות שסוגרים לפני כל פרק.

לפני הפרק הראשון: חמש הסכמות

יושבים שעה, בלי מצלמה, ועונים ביחד על חמש שאלות. כותבים את התשובות. זה "החוזה" של הפודקאסט.

1. למי זה. לא "לכולם". אדם אחד: גיל, עיסוק, מה מטריד אותו בלילה. כל פרק צריך לעזור לו במשהו.

2. מי מוביל. בכל פודקאסט זוגי יש מוביל ומגיב. המוביל פותח, שואל, מחזיק את הזמן ומסיים. המגיב מגיב, מתווכח, מוסיף. אפשר להתחלף בין פרקים, אבל בתוך פרק יש אחד. אם שניכם מובילים, אף אחד לא מוביל.

3. אורך ותדירות. 30 דקות כל שבוע עדיף על 90 דקות פעם בחודש. מה שתבחרו, תעמדו בו. הקהל בונה הרגל, ופודקאסט שמפספס שבועות מאבד אותו.

4. מי אחראי על מה. מי מכין את הנושאים. מי מתאם את ההקלטה. מי מאשר את הפרק הערוך. מי מעלה. ארבע משימות, שני אנשים, חלוקה כתובה. "שנינו" זה אף אחד.

5. מה קורה כשלא מסכימים. על הנושא, על אורח, על קטע שאחד רוצה לחתוך. מחליטים מראש: למי יש מילה אחרונה על התוכן, ולמי על ההפקה. עדיף לריב על הכלל עכשיו מאשר על פרק ספציפי בעוד חודש.

לפני כל פרק: עוגנים משותפים

בפודקאסט של מראיין ואורח, העוגנים הם של המראיין. בפודקאסט זוגי הם של שניכם, ומכינים אותם ביחד, בהודעה אחת יום לפני:

• נושא הפרק במשפט אחד. "למה רוב העסקים הקטנים לא צריכים אתר." אם צריך שני משפטים, זה שני פרקים.
• 3 עוגנים: נקודות שחייבות לעלות. כל אחת משפט, עם שם של מי מהשניים מביא אותה. "דולב מביא את הסיפור של הלקוח מהרצליה." "אלון מביא את המספרים."
• אמירה אחת לריל. המשפט שאתם רוצים שיצא מהפרק לאינסטגרם. מי אומר אותו, ומתי בערך.
• שאלת פתיחה ומשפט סגירה. קבועים לכל הפרקים, כדי שהקהל יזהה אתכם מהשנייה הראשונה.

הכלל: אם עוגן לא עלה עד הדקה ה-20, המוביל מכניס אותו. זה התפקיד שלו.

גבולות גזרה: גם בין השניים

בפודקאסט זוגי יש שני סוגים של גבולות, וחייבים לסגור את שניהם.

גבולות כלפי חוץ, כמו בכל פודקאסט: מה לא אומרים על לקוחות, על מתחרים, על אנשים. מספרים של העסק שלא יוצאים. פוליטיקה ומצב ביטחוני רק אם זה הנושא של הפודקאסט. אם אחד מכם לא רוצה שמשהו ייאמר, הוא לא נאמר. בלי הצבעה.

גבולות בין השניים, וזה החלק שכולם שוכחים:

• לא מגלים דברים של השני. הסיפור של השותף שלכם הוא שלו לספר. גם אם הוא מצחיק. גם אם אתם בטוחים שלא אכפת לו. שואלים לפני, לא אחרי.
• לא מתקנים בלייב. השותף טעה בפרט קטן? לא "רגע, זה לא נכון". אומרים את הגרסה שלכם: "אצלי זה היה קצת אחרת." או מדלגים. תיקון קטן מול מצלמה מרגיש כמו ביקורת גדולה.
• מחלוקת כן, ריב לא. ויכוח על רעיון זה הדבר הכי טוב בפרק. ויכוח על מי צדק בפעם שעברה זה הדבר הכי גרוע. אם זה מתחיל לעקוץ, המוביל סוגר: "בוא נסכים שלא מסכימים, וממשיכים."
• מילת עצירה. מסכימים על מילה או סימן יד. כשאחד משתמש בה, עוצרים את ההקלטה, מדברים דקה בלי מצלמה, וממשיכים. אנחנו חותכים את זה. עדיף עצירה מפרק שאחד מכם לא ירצה לפרסם.

ככה זה עובד בבונקר, אולפן הפודקאסט ברמת השרון: המארח שלנו עובר איתכם על העוגנים והגבולות לפני ההקלטה, ובזמן ההקלטה הוא עוקב אחרי השעון, כדי ששניכם תהיו פנויים לשיחה. הסשן הוא שעה, והפרק הערוך אצלכם באותו היום.

איך לא לדבר אחד על השני

שני אנשים שמדברים ביחד נשמעים נהדר בבית קפה ואיום בהקלטה. שלושה כלים:

סדר קבוע. המוביל פותח כל נושא. המגיב נכנס אחריו. לא כי זה חוק, אלא כי זה מונע את ה"אתה קודם, לא אתה" בכל פעם.

סימן יד. יד מורמת בגובה השולחן = "אני רוצה להגיד משהו, תסיים את המשפט". השני מסיים, ועובר. אף אחד לא נחתך, והמצלמה לא רואה כלום.

שתיקה אחרי משפט חזק. אחד מכם אמר משהו חד. השני לא ממהר להוסיף. שנייה וחצי של שקט נותנות למשפט לנחות, ולעורך רגע נקי לחתוך ממנו ריל.

פורמט לפרק שמחזיק

פרק זוגי בלי מבנה הוא שיחה. פרק זוגי עם מבנה הוא תוכנית. ככה נראית תוכנית:

1. פתיח (30 שניות). המוביל: "היום מדברים על . ו[שם], אתה חושב ש." משפט שמעמיד את המחלוקת מהרגע הראשון.
2. נושא ראשון (10 דקות). עוגן 1. המוביל פותח, המגיב מגיב, ויכוח.
3. מעבר (20 שניות). משפט שמוביל לנושא הבא. בלי "אוקיי, אז בואו נעבור ל...". משהו כמו: "וזה מביא אותנו לשאלה שכולם שואלים אותנו."
4. נושא שני ושלישי (10 דקות כל אחד). עוגנים 2 ו-3.
5. פינה קבועה (3 דקות). משהו שחוזר כל פרק: שאלה מהקהל, המלצה של השבוע, "הטעות של השבוע". הקהל מחכה לזה, וזה הקטע הכי קל לחתוך לרשתות.
6. סגירה (דקה). המשפט הקבוע שלכם, ולאן ללכת (מקום אחד, לא חמישה).

סך הכול 35 עד 40 דקות של הקלטה. בעריכה זה יוצא 30 נקיות.

מקליטים פרק ניסיון לפני שמתחייבים

לפני שבוחרים שם, מעצבים לוגו ופותחים ערוץ, מקליטים פרק אחד. שעה אחת באולפן פודקאסט, עם הפורמט למעלה. ואז מקשיבים לו ביחד, ושואלים שלוש שאלות:

• האם היה ברור מי מוביל?
• האם היו 3 רגעים שאפשר לחתוך לריל?
• האם היינו רוצים לשמוע את זה, אם לא היינו אנחנו?

שלוש פעמים כן: יש לכם פודקאסט. פעם אחת לא: מתקנים את ההסכמות, לא את האנשים.

צ'קליסט לשני המגישים ליום ההקלטה

• דף אחד משותף: נושא, 3 עוגנים (עם שם של מי מביא כל אחד), אמירה לריל
• גבולות: כלפי חוץ, ובין השניים
• מי מוביל היום, מי מגיב
• מילת עצירה או סימן יד, מוסכמים
• משפט פתיחה ומשפט סגירה, מילה במילה
• בגדים שלא מתנגשים: לא אותו צבע בדיוק, ולא שני צבעים שצועקים
• טלפונים על שקט, שניהם
• מי מאשר את הפרק הערוך, ועד מתי

שאלות נפוצות

איך מחלקים תפקידים בפודקאסט של שני מגישים?

מוביל ומגיב. המוביל פותח, שואל, מחזיק את הזמן ומסיים. המגיב מתווכח ומוסיף. מתחלפים בין פרקים, לא בתוך פרק.

מה עושים כששני המגישים לא מסכימים?

סוגרים את הכלל לפני הפרק הראשון: למי יש מילה אחרונה על התוכן ולמי על ההפקה. ובזמן ההקלטה: "נסכים שלא מסכימים", והמוביל ממשיך.

כמה זמן צריך להיות פרק של פודקאסט משותף?

30 דקות נקיות, מתוך 35 עד 40 דקות הקלטה. שבועי או דו-שבועי, מה שאפשר להחזיק שנה בלי להישרף.

עוד לפני שמגיעים

• איך להגיע מוכן כמראיין לפודקאסט
• פודקאסט כמנוע ליצירת לידים: הדרכה מוקלטת במקום עוד מודעה
• איך להגיע מוכן כמרואיין לפודקאסט